ממלכת ילדים

בסמסטר הרביעי אני משתתפת בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים " אצל פרופסור מיקי רונן.במהלך הקורס הכרתי תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, נתבקשנו לדוגמא לתאר את הרגשתינו בזמן העיסוק במשחק ולנמק את העדפתנו במונחי ה- Flow Theory (תיאוריות הזרימה).כך למשל, המשחק האהוב על הינו משחק תפקידים/ חיקוי - Mimicry . משחק חיקוי גורם לי להרגיש כאילו אני יותר ממה שאני באמת באמצעות פנטזיה, העמדת פנים והתחפשות, מספק תחושה של גילוי, הרגשה יצירתית של העברת האדם למציאות חדשה.

כמו כן הכרתי במהלך הקורס עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, כגון משחקי קלפים למיניהם, משחקי לוח, משחקים לימודיים מתוקשבים, בין היתר אחת המטלות היא פיתוח יכולת להעריך ולנתח משחקים והדמיות לימודיות בהתייחס למאמר על מוטיבציה פנימית ויעילות לימודית במשחקים של Lepper & Malone.

במהלך הקורס נלמד גם על עקרונות של תכנון משחק והדמיה לימודית והתאמתם למטרות הלימודיות ונתנסה בתכנון ופיתוח של משחק לימודי.אני ומילנה כבר חשבנו שנפתח משחק קלפים לימודי "טאקי צליל" שיסייע לתלמידנו בתהליך ביסוס ותרגול הקריאה ויתרום להעשרת המילים - תוך כדי משחק ירכוש התלמיד מילים חדשות וישפר את כושר ביטויו.

להערכתי, כל הנושא שאנו לומדים בקורס זה הוא חיוני מאוד משום שמשחק מפתח כושר תפיסה והבנה של ילד ומממצאי מחקרים רבים עולה כי הילדים המשחקים מתפתחים טוב ומהר מילדים שאינם משחקים וכי קיים קשר בין פעילות יצירתיות למשחק דמיוני. הדמיון מוביל לחשיבה מדעית כי הוא מספק תשובות ומסייע ביצירת פתרונות ביניים כשהידע וההבנה חסרים. מתוך הדמיון צומחת חשיבה סיבתית, המתייחסת אל הנתונים המציאותיים לפי כושר הילד (Smith,1996 Moore,1996; Francis,1994; Bunker 1993) .

לעיתים המשחק מציב אתגרים מחשבתיים והילד נאלץ להתמודד עימם, לשפר את יכולתו הקוגניטיבית ולהפעיל יצירתיות בפתרון הבעיות שעולות.

כפי שציינתי הדמיון של הילד מתפתח אף יותר במהלך המשחק. הדמיון מספק לילד מימוש פנטזיות, הפגת בדידות, פורקן רגשי ומהווה כלי עיקרי של הילד להתמודדות עם קונפליקטים ולהתגברות על פחדים. לעיתים הילד עובר חוויות שאינן נעימות ואין לו עליהם שליטה (בדיקה כואבת אצל רופא, מפגש מפחיד עם כלב וכו'). כך למשל, במשחק התפקידים הוא שולט במצב ובאחרים. הוא מתיר את כל ההגבלות והאיסורים שחלו עליו במחיצת המבוגר ומבטא את רגשות התסכול המצטברים אצלו. באמצעות משחקי הדמיון הילד מעדן את רגשותיו ומגלה שלא תמיד רגשותיו זהים לרגשות חבריו. על פי תגובות חבריו הוא מבין שיש תגובות רגשיות שונות. קל להבין שילדים משחקים לשם הנאה, קשה יותר להכיר בכך שהם משחקים כדי להשתלט על חרדה או על מחשבות העלולות לעורר חרדה. החרדה היא גורם תמידי במשחקו של הילד. אנה פרויד טענה שהמשחק "מגשים משאלות". ילד חלש, המגלם את דמותו של חזק, שואב כוחות מהדמות ועונה על צורך בלתי מודע.

דרך המשחק הילד מפנים נורמות חברתיות ומשפר את כישוריו החברתיים ( שכנוע, ניצחון, הפסד, ציות לחוקים, פשרה, גלוי סבלנות, קשירת קשרים חברתיים, החלפת רעיונות, קבלת החלטות, תחרות) תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת. בזמן המשחק מתמודד הילד עם בעיות חברתיות (אמת ושקר, צדק ומוסר) ועליו לנקוט עמדה. למידה זו חשובה מאוד להתפתחותו של הילד בתהליך הפיכתו לאזרח נאמן ומוסרי (כמובן אם הערכים מופנמים) (לוין, 1993).