‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיות מידע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיות מידע. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

לכבוד יום האהבה...





ועכשיו משהו רומנטי... מחקר שערכה קבוצת האונליין במיקרוסופט בקרב משתמשי המסנג'ר באירופה ובישראל מגלה עד כמה שינתה הרשת את הרגלי האהבה והחיזור בעולם המערבי.

הלבבות, השוקולדים וזרי הורדים האופייניים ליום האהבה הוחלפו בעידן האינטרנט באייקונים דיגיטאליים.


בסקר שקיימה קבוצת שירותי האונליין במיקרוסופט באירופה, אפריקה וישראל -56% מאלפי המשיבים הודו שהעדיפו השנה להקליד "אני אוהב אותך!" בתוכנת המסנג'ר במקום לומר זאת בדרך הישנה והטובה, בכריעה על הברך או פנים אל פנים...

אבל בעלי נכלל באחוז הנוהגים של "העבר" ובכל זאת בחר "בדרך המיושנת" והביא לי פרחים ושוקולדים, למרות שהוא עובד הייטק...אז יש ויש והשאר לפי הטעם הטוב של כל אחד...

מזמינה אתכם לקרוא את הכתבה במלואה.

יום שני, 8 בפברואר 2010

שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך

במהלך החודש האחרון התקיימו במט"ח מפגשים עם קבוצת רכזי מחשוב/תקשוב מרחבי הארץ. מטרת המפגשים הללו היא יצירת צוות חשיבה משותף בנושאים המעסיקים את מערכת החינוך בתחום התקשוב. שותפי הקבוצה הם נציגים ממחלקת מפת"ח במטח (מחלקה שמומחיותה שילוב פדגוגי של טכנולוגיות המידע בחינוך), קהילת תמי"ד (המאפשרת הקמת בית מקצועי ומרכז משאבים מקוון) ונציגים של רכזי תקשוב מבתי ספר שונים (המתמודדים העיקריים עם אתגר התקשוב במערכת). המפגש הראשון עסק בחדשנות וממדים להגדרת הצלחה בשילוב תקשוב בחינוך.בהרצאה שהיתה במפגש הוצג מחקר בינלאומי בהשתתפות המרכז לחינוך מדעי טכנולוגיה בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א. על ממצאי המחקר ניתן ללמוד במרכז המשאבים של אתר פדגוגיות .
המפגש השני עסק בנושא האתר הבית. השאלה שעמדה בפרק:"מהם שיקולי הדעת בתכנון והקמה של אתר בית ספרי?" בקבוצת הדיון ניתן לעיין בתשובות ובשאלות שהועלו במפגש זה.
כמו כן בגיליון "פדגוגויות עדכניות" ניתן למצוא חוות דעת של המומחים בנושא טכנולוגיה וחינוך שמציגים את עמדתם מנקודות מבט שונות.
פרופ' דוד חן מן המובילים בארץ בנושא תקשוב החינוך, מבחין במאמרו, בין פדגוגיה לטכנולוגיה - הרהורים על תקשוב החינוך, בין שתי תפישות שונות לשילוב התקשוב. לדבריו, " חייבים אנשי החינוך לשאול את עצמם: מהו הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הידע החדשות וכיצד נרתום אותן לצורכי החינוך ולפתרון בעיותיו?" ועוד מוסיף ואומר פרופ' חן : "תקשובה של מערכת החינוך הנו תהליך מורכב, ועל מנת להבין אותו, לתכנן אותו ולהפעיל אותו יש צורך בתפישה רחבה המבוססת על נקודת מוצא חברתית- תרבותית. מהם התנאים הנדרשים אפוא לתקשוב החינוך? הרעיון שתקשוב החינוך יושג על-ידי רכישתם של מחשבים רבים לבית-הספר הוא רעיון פשטני, אפילו בהיבט הטכנולוגי. אין ספק שחומרה הנה תנאי הכרחי לתקשוב, אבל זוהי רק ראשיתה של דרך ארוכה בתהליך התקשוב. "
פרופ' גבי סלומון במאמרו: סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה : הצעת מסגרת מושגית מציע את תפישת הסביבה הלימודית כמערכת של מרכיבים , הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ,והמכוונים במשולב למטרות של למידה. ומכאן שמחשב כחלק מסביבה זו יכול להוות:
"הזדמנות לגיבושה של קונספציה פדגוגית של סביבה לימודית, המאפשרת אינטגרציה אופטימאלית בין מחשוב והוראה ."
פרופ' סלומון בוחן בקפדנות את יחסי הגומלין הללו וטוען : " שאין מקום להביא מחשבים לחינוך בהעדר קונספציה פדגוגית ראויה. קונספציה כזו חייבת להביא בחשבון את התפיסות העדכניות בדבר למידה ואת אפשרויות המחשב. התוצר הנובע מצירוף זה הוא קונספציה בדבר כלל הסביבה הלימודית עתירת הטכנולוגיה". ובמאמר פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש במי? אומר פרופ' סלומון:" תנאי ראשון ועיקרי לכך שיתחולל שינוי משמעותי וראוי בחינוך בעידן זה הוא שנפתח פדגוגיה חדשה ומעודכנת המתחשבת, בין השאר, גם באפשרויות שפותחת הטכנולוגיה, ושנפתח טכנולוגיה משוכללת שתעמוד לרשותה של פדגוגיה חדשה זו ותעזור במימושה. הפדגוגיה חייבת להיות הגורם המוביל, הגוף המכשכש בזנב הטכנולוגיה, ולא להפך."
דר' רוני אבירם במאמרו : שלוש גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך מציג את הוויכוח המתמשך על השפעות טכנולוגיות המידע והתקשורת על בית הספר.
להערכתי, אין ספק שתקשוב ( שיש לו הגדרות מרובות בעברית, כגון "טכנולוגיות המידע והתקשורת", "למידה מתוקשבת", "טכנולוגית המחשב", "למידה מבוססת מחשב", "למידה מבוססת רשת", "סביבה לימודית עתירת טכנולוגיות", " למידה מרחוק" ועוד) ושילובו במערכת החינוך מעורר המון שאלות שאין עליהן כעת תשובה חד- משמעית מה יהיה עתידו, אבל כבר ברור שבעשור הקרוב התקשוב יהפוך לכלי רב חשיבות והשפעתו תהיה מכובדת ומעצבת את דמותו של הבוגר המיוחל שיגדל בעידן שבו המידע והטכנולוגיה משתנים באופן מהיר.מובן מאליו שתקשוב מעורר חשיבה ויצירתיות, תורם ללמידה משמעותית, מפתח את יכולות ההוראה והלמידה הן של התלמידים והן של המורים. רק חשוב שנשכיל להשתמש בו בצורה נבונה בעידן שהוא עתיר טכנולוגיה ותמיד נשמור על איזון בין טכנולגיה לפדגוגיה!

יום שישי, 1 בינואר 2010

תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב


קראתי לאחרונה מספר כתבות מעניינות על תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב, כך למשל תעשיית משחקי המחשב נמצאת כעת במצב של חוסר וודאות מצד אחד, התעשייה שרדה בצורה יפה את המיתון. מצד שני, מכירות המשחקים נמצאות בדעיכה יחסית לשנים שעברו. חברות רבות פשטו את הרגל, ואף אחד לא יכול לחזות את הצלחתו של משחק לפני שזה מגיע למדפי החנויות.
אז מה יקרה בשנת 2020?
סביר להניח את רוב המשחקים שלנו נרכוש לא מהחנויות, אלא מהאינטרנט.
כבר היום קיימות חנויות ווירטואליות מצליחות לכל החברות הגדולות (מיקרוסופט, סוני, נינטנדו, Valve ועוד).
הגרפיקה של המשחקים הופכת לכמעט ריאליסטית והמסרים שהמשחקים מנסים להעביר לנו הופכים לחדים יותר ויותר. סביר להניח שיווצרו יותר משחקים חינמיים או מבוססי פרסומות בדומה לאפליקציות פייסבוק. כמוכן יכול להיות שבקרוב הטכנולוגיה לבניית משחקים תהפוך לנגישה יותר גם לשחקנים, שיוכלו לבנות לא רק שלבים או מודים למשחקים קיימים, אלא ליצור משחקים משלהם על גבי פלטפורמות שונות.

ניתן להיכנס לכתבה המליאה בנושא זה וגם לכתבות נוספות בתחום תחזיות טכנולוגיות "כדור הבדולח 2020" (בין היתר, ישנה במדור זה כתבה מעניינת- איך יראה המחשב האישי?)

יום שלישי, 18 באוגוסט 2009

חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל



בקורס " ביה"ס בתהליכי שינוי" דיברנו על דמות הבוגר המיוחל.
גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" טוען: "שינויים ותמורות חריפים ומהירים מאוד מאפיינים את עולמינו. השינויים הצפויים בעתיד יהיו אף מהירים וחריפים יותר. לשינוים האלה יש השלכות חשובות לשרטוט דמות הבוגר הרצוי."

בפרק " חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל " גבריאל סלומון שרטט את דמותו של הבוגר המיוחל בחברה הפוסט – מודרנית.
הוא תיאר את שלושה מאפיינים בעידן החדש: פוסט- מודרניות, עידן התכופות החריפות ועידן המידע.
לפי דעתו החברה אינה יכולה לוותר על מוסד בית –הספר האמיתי ( בניגוד לווירטואלי), כי במסגרתו אפשר לפתח אצל הבוגר מיומנויות שילוב בעולם הפוסט- מודרני:
* יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל.
*יכולת להכריע.
* ליצור חלופות ולבחור ביניהן.
* יכולת להתמודד עם מידע רב.
* יכולת להפוך מידע לידע.
* יכולת להפוך ידע לדבר נגיש מבחינה שכלית ושימושית.
* יכולת לפתח כישורים אינטלקטואליים
* יכולת לפתח מחויבות לחברה.

עידן הפוסט- מודרני מאופיין בהתפוצצות מידע, בהתיישנות מהירה של מידע ובנגישות למידע.המידע הופך לעיסוק הדומיננטי ונוגע לכל תחומי החיים.הבוגר יידרש לשלוט בטכנולוגיות חדשות לצורך למידה עצמית ולמידה בצוות.
כמו כן הבוגר צריך להיות בעל יכולת כללית להתמודד עם מידע בשלוש צורות לפחות:נגישות למידע, הפיכות המידע לידע והפיכת הידע לשימושי.

קראתי על אוריינות התקשוב, מתוך: תוכנית התקשוב - המינהל למדע ולטכנולוגיה.
הצורך באוריינות התקשוב מנומק בטענות הבאות:
היום קיימים תכנים חשובים, הנוגעים להתמודדות מושכלת ומיומנת עם טכנולוגיות המידע, כפי שהן מיושמות בחברה המודרנית ומשפיעות עליה. תכנים אלה נוגעים גם להתמודדות מושכלת ומיומנת עם מבחר התוכנות שהמורים צריכים להשתמש ולהפעיל ולהנחות את תלמידיהם בשימוש בהן. מדובר בתכנים, הכוללים ידע והבנה של עובדות, מושגים, חוקים, עקרונות ומתודולוגיות, שדורשים למידה, הבנה, תירגול ויישום ברמות שליטה שונות.
לשם קיצור, קוראים לתכנים אלה בשם "אוריינות התקשוב". בכך מעבירים את המסר, שכמו האוריינות הקונבנציונאלית, תכנים אלה הכרחיים וחיוניים, למורה וללומד בסביבת הלימודים החדשה וגם לבוגר בסביבות החיים החדשות.

מטרות הנחלת אוריינות התקשוב:
1. הכנה מקצועית של הלומד לניצול אמצעי המיחשוב בסביבות הלמידה החדשות: להכשיר את הלומד לתפקידו במישור השימוש במכלול כלי המיחשוב, באופני שימוש מיומנים ויצירתיים.
2. הכשרת הבוגר לקראת חיים בסביבות החיים החדשות: להכשיר בוגר, כאדם מודרני, המבין את המתרחש בסביבתו והתורם לחברתו בשימוש מיומן באמצעי טכנולוגיות המידע, כמשתמש עצמאי, פעיל ויצירתי.
לדעתי, הבוגר המיחול החי בעידן המודרני הוא בעצם, "השגריר" של דור העתיד, ובהחלט הוא חייב לרכוש את המיומנויות הדרושות להסתגלות והתמודדות עם שוינויים מהירים וחריפים שקורים בעולם הדיגיטאלי.אני חושבת שהלומד צריך לפתח כישורים אינטלקטואליים שיסייעו בידיו להתמודד עם מידע רב שהוא נגיש אליו, ללמוד להפוך את המידע לידע, להיות מספיק אוטונומי בעל השקפת עולם משלו, כדי "לשרוד" במגוון מידע, להסיק מסקנות אישיות, להביע את עמדתו וגם להפיק תועלת מירבית וידע מושכל משימוש בטכנולוגיות חדשניות.