במהלך החודש האחרון התקיימו במט"ח מפגשים עם קבוצת רכזי מחשוב/תקשוב מרחבי הארץ. מטרת המפגשים הללו היא יצירת צוות חשיבה משותף בנושאים המעסיקים את מערכת החינוך בתחום התקשוב. שותפי הקבוצה הם נציגים ממחלקת מפת"ח במטח (מחלקה שמומחיותה שילוב פדגוגי של טכנולוגיות המידע בחינוך), קהילת תמי"ד (המאפשרת הקמת בית מקצועי ומרכז משאבים מקוון) ונציגים של רכזי תקשוב מבתי ספר שונים (המתמודדים העיקריים עם אתגר התקשוב במערכת). המפגש הראשון עסק בחדשנות וממדים להגדרת הצלחה בשילוב תקשוב בחינוך.בהרצאה שהיתה במפגש הוצג מחקר בינלאומי בהשתתפות המרכז לחינוך מדעי טכנולוגיה בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א. על ממצאי המחקר ניתן ללמוד במרכז המשאבים של אתר פדגוגיות .
המפגש השני עסק בנושא האתר הבית. השאלה שעמדה בפרק:"מהם שיקולי הדעת בתכנון והקמה של אתר בית ספרי?" בקבוצת הדיון ניתן לעיין בתשובות ובשאלות שהועלו במפגש זה.
כמו כן בגיליון "פדגוגויות עדכניות" ניתן למצוא חוות דעת של המומחים בנושא טכנולוגיה וחינוך שמציגים את עמדתם מנקודות מבט שונות.
פרופ' דוד חן מן המובילים בארץ בנושא תקשוב החינוך, מבחין במאמרו, בין פדגוגיה לטכנולוגיה - הרהורים על תקשוב החינוך, בין שתי תפישות שונות לשילוב התקשוב. לדבריו, " חייבים אנשי החינוך לשאול את עצמם: מהו הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הידע החדשות וכיצד נרתום אותן לצורכי החינוך ולפתרון בעיותיו?" ועוד מוסיף ואומר פרופ' חן : "תקשובה של מערכת החינוך הנו תהליך מורכב, ועל מנת להבין אותו, לתכנן אותו ולהפעיל אותו יש צורך בתפישה רחבה המבוססת על נקודת מוצא חברתית- תרבותית. מהם התנאים הנדרשים אפוא לתקשוב החינוך? הרעיון שתקשוב החינוך יושג על-ידי רכישתם של מחשבים רבים לבית-הספר הוא רעיון פשטני, אפילו בהיבט הטכנולוגי. אין ספק שחומרה הנה תנאי הכרחי לתקשוב, אבל זוהי רק ראשיתה של דרך ארוכה בתהליך התקשוב. "
פרופ' גבי סלומון במאמרו: סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה : הצעת מסגרת מושגית מציע את תפישת הסביבה הלימודית כמערכת של מרכיבים , הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ,והמכוונים במשולב למטרות של למידה. ומכאן שמחשב כחלק מסביבה זו יכול להוות:
"הזדמנות לגיבושה של קונספציה פדגוגית של סביבה לימודית, המאפשרת אינטגרציה אופטימאלית בין מחשוב והוראה ."
"הזדמנות לגיבושה של קונספציה פדגוגית של סביבה לימודית, המאפשרת אינטגרציה אופטימאלית בין מחשוב והוראה ."
פרופ' סלומון בוחן בקפדנות את יחסי הגומלין הללו וטוען : " שאין מקום להביא מחשבים לחינוך בהעדר קונספציה פדגוגית ראויה. קונספציה כזו חייבת להביא בחשבון את התפיסות העדכניות בדבר למידה ואת אפשרויות המחשב. התוצר הנובע מצירוף זה הוא קונספציה בדבר כלל הסביבה הלימודית עתירת הטכנולוגיה". ובמאמר פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש במי? אומר פרופ' סלומון:" תנאי ראשון ועיקרי לכך שיתחולל שינוי משמעותי וראוי בחינוך בעידן זה הוא שנפתח פדגוגיה חדשה ומעודכנת המתחשבת, בין השאר, גם באפשרויות שפותחת הטכנולוגיה, ושנפתח טכנולוגיה משוכללת שתעמוד לרשותה של פדגוגיה חדשה זו ותעזור במימושה. הפדגוגיה חייבת להיות הגורם המוביל, הגוף המכשכש בזנב הטכנולוגיה, ולא להפך."
דר' רוני אבירם במאמרו : שלוש גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך מציג את הוויכוח המתמשך על השפעות טכנולוגיות המידע והתקשורת על בית הספר.
להערכתי, אין ספק שתקשוב ( שיש לו הגדרות מרובות בעברית, כגון "טכנולוגיות המידע והתקשורת", "למידה מתוקשבת", "טכנולוגית המחשב", "למידה מבוססת מחשב", "למידה מבוססת רשת", "סביבה לימודית עתירת טכנולוגיות", " למידה מרחוק" ועוד) ושילובו במערכת החינוך מעורר המון שאלות שאין עליהן כעת תשובה חד- משמעית מה יהיה עתידו, אבל כבר ברור שבעשור הקרוב התקשוב יהפוך לכלי רב חשיבות והשפעתו תהיה מכובדת ומעצבת את דמותו של הבוגר המיוחל שיגדל בעידן שבו המידע והטכנולוגיה משתנים באופן מהיר.מובן מאליו שתקשוב מעורר חשיבה ויצירתיות, תורם ללמידה משמעותית, מפתח את יכולות ההוראה והלמידה הן של התלמידים והן של המורים. רק חשוב שנשכיל להשתמש בו בצורה נבונה בעידן שהוא עתיר טכנולוגיה ותמיד נשמור על איזון בין טכנולגיה לפדגוגיה!
