האם התקשוב מסייע להוראה- למידה או לא?

השבוע בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" דנו בשאלה משמעותית - האם התקשוב מסייע להוראה- למידה?
בשבועות האחרונים מגבשים במשרד החינוך את השלב הרביעי ב"תוכנית התקשוב" של מערכת החינוך בישראל, שמטרתה העיקרית לשמש "מנוף לחדשנות חינוכית".
ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה בעיתון "הארץ", בשמו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל בחינוך ומראשוני התומכים ברפורמת המחשוב בישראל: "המחשב לא תורם ללמידה".
לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי.
לדעתי האמירה שהמחשב לא תורם ללמידה היא לא בדיוק נכונה, כי כמובן קודם כל צריך להיות איזון ומינון מושכל בין פדגוגיה מסורתית וטכנולוגיה, חייבת להיות בחינה מחודשת של מדיניות החינוך, ובחינה קפדנית של יעדים בית ספריים תוך שימת דגש על שינוי ההוראה הדרגתי במערכת החינוך, הכשרת צוות חינוכי, חשיפתו לאוריינות התקשוב ואני עדה לכך שישנה מודעות בקרב המורים ונכונות להשתלם ולקבל הכשרה מתאימה. גם מבחינת תשתיות ומשאבים ישנה התקדמות, כך למשל השבוע הותקנו בבית ספרינו בכל הכיתות מקרנים , קיבלנו מחשב מתקדם עם חיבור לאינטרנט לכל כיתה. כעת ניתן להקרין תוצרי כתיבה של התלמידים, מצגות, להראות סרטוני מידע ב- youtube וכדומה. אני מבינה מה מרגישים התלמידים, כי גם אני כתלמידה בלימודי לתואר שני, נחשפתי לחומרי למידה מתוקשבים- מצגות, סרטונים וכו' ונתרמתי רבות. כמובן שילוב התקשוב בהוראה מצריך ממורה הכנה וזמן, אך זה בהחלט משתלם והתלמידים מרוויחים...
להערכתי, אין לחשוב שהטכנולוגיה תעשה מהפכה בכיתה , יש להפריך ציפיות שהמחשב יחליף את המורה, ההשקפה חייבת להיות כזאת שפדגוגיה מסורתית שהיא נתמכת מחשב מגוונת יותר ופותחת אפשרויות נוספות, אך יחד עם זאת כדי להצליח במבחנים ולהגיע להישגים מכובדים עדיין צריך לשקוד בלימודים, להשקיע מאמצים, ללמוד לעומק ולהשתמש בטכנולוגיה כעזר נוסף ולא במקום למידה, עבודת צוות, הקשבה בשיעורים ומפגש עם המורה פנים מול פנים, זוהי דעה שלי מתוך ניסיון אישי.
ולסיכום אני רוצה להתחבר למילים של איריס טבק:"שילוב המחשוב בחינוך הוא חיוני, אולם דרושה המשגה מחודשת של סמכותיות ועצמאות ושל פדגוגיה רלוונטית".

תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב

קראתי לאחרונה מספר כתבות מעניינות על תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב, כך למשל תעשיית משחקי המחשב נמצאת כעת במצב של חוסר וודאות מצד אחד, התעשייה שרדה בצורה יפה את המיתון. מצד שני, מכירות המשחקים נמצאות בדעיכה יחסית לשנים שעברו. חברות רבות פשטו את הרגל, ואף אחד לא יכול לחזות את הצלחתו של משחק לפני שזה מגיע למדפי החנויות.

אז מה יקרה בשנת 2020?
סביר להניח את רוב המשחקים שלנו נרכוש לא מהחנויות, אלא מהאינטרנט.
כבר היום קיימות חנויות ווירטואליות מצליחות לכל החברות הגדולות (מיקרוסופט, סוני, נינטנדו, Valve ועוד).

הגרפיקה של המשחקים הופכת לכמעט ריאליסטית והמסרים שהמשחקים מנסים להעביר לנו הופכים לחדים יותר ויותר. סביר להניח שיווצרו יותר משחקים חינמיים או מבוססי פרסומות בדומה לאפליקציות פייסבוק. כמוכן יכול להיות שבקרוב הטכנולוגיה לבניית משחקים תהפוך לנגישה יותר גם לשחקנים, שיוכלו לבנות לא רק שלבים או מודים למשחקים קיימים, אלא ליצור משחקים משלהם על גבי פלטפורמות שונות.

ניתן להיכנס לכתבה המליאה בנושא זה וגם לכתבות נוספות בתחום תחזיות טכנולוגיות "כדור הבדולח 2020" (בין היתר, ישנה במדור זה כתבה מעניינת- איך יראה המחשב האישי?)

משחק לימודי ממוחשב

לא מזמן בית ספרינו רכש מנוי לאתר אופק של מטח. אני נכנסת עם תלמידי לסביבות למידה מתוקשבות בתחום חינוך לשוני, מתמטיקה, מדעים וכדומה. גם בחגים יש מענה, כך למשל בחנוכה היו מגוון משימות בידע לשוני ובמתמטיקה. המטלות כללו הבניית ידע דרך משחקים שונים.

כאשר התבקשנו בקורס של פרופסור מיקי רונן לבחור משחק לימודי ממוחשב, להעריך אותו, לנתח ולתעד - אני בלי היסוס פניתי לאתר אופק שכולל מגוון משחקים בתחום המדע.אני בחרתי משחק לימודי ממוחשב המאפשר הקניית ידע וחשיבה בתחום מדע וטכנולוגיה . פארק המדעים מכיל סביבות שונות, כגון משחקים בחלל, גלגל האנרגיה, המצאות ומוצרים,עולם החי והצומח, אנחנו והסביבה,שומרים על הבריאות. הילדים משחקים , מגלים ולומדים דברים מעניינים בתחום מדע וטכנולוגיה בדרך מהנה .

מטרת משחק המבוך שבחרתי היא ללמד איך לשמור על כללי הבטיחות בחשמל על ידי תיאורי מקרים שונים מחיי היום יום.המשחק מתאים לתלמידי כיתות ג-ד, מטרת המשחק ברורה וקבועה מתאימה לקהל היעד. אמצעים ויזואליים טובים, מעודדים סקרנות ולא מסיחים את הדעת מן התוכן והמטרות הלימודיות.
תגובת המערכת תלויה בפעולות הלומד- התקדמות במבוך מושכלת, ללומד ניתן זמן לקרוא את תיאורי המקרה ולהפעיל את שיקולי הדעת בנוגע להתנהגות נבונה וזהירה הקשורה לבטיחות בחשמל.במשחק אין הגבלת זמן , במהלך המשחק המשתתף עסוק בהשגת המטרה הלימודית לאורך כל המשחק.

ההצלחה במשחק תלויה בהשגת המטרות הלימודיות.
אהבתי שהתלמיד מקבל משוב מיידי במהלך התקדמות במבוך, נניח הוא הגיע לתיאור המקרה של התנהגות זהירה מיד נפתח חלון עם הסבר התופעה ( מידע) והתלמיד מקבל חייכן. להערכתי, חשוב מאוד שיש הסבר התופעה.
במידה והתלמיד הגיע לתיאור מקרה של התנהגות בלתי זהירה , נפתח לון עם הסבר הטעות והתלמיד חוזר לתחילת המבוך.
כמו כן יש משוב חיובי בסיום המשחק- התלמיד שהצליח לעבור את כל המסלול מקבל תעודה "עם חשמל אני הולך על בטוח!"

הצעות לשיפור להגברת היבטי מוטיבציה ויעילות לימודית:

על מנת לייעל את המשחק הייתי מוסיפה דרגות קושי/ רמות על ידי תיאורי מקרה מסובכים יותר.

כמו כן הייתי מוסיפה ספירה של מספר ניסיונות בדרך לסיום המוצלח של המבוך וספירת זמן, אך לא במטרה להכשיל במשחק ,רק לידע כללי- כדי לדעת תוך כמה זמן ותוך כמה נסיונות הגיע התלמיד לסיום המבוך!

להערכתי, זהו באמת משחק לימודי טוב העונה לעקרונות יסוד בהערכת משחק לימודי ,יש לו מטרות מוגדרות וברורות, הינו מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירה ושמירת עניין, יש בו נכונות ודיוק של התכנים שבהם עוסק המשחק וגם של כל תוכן נלווה הכלול בו, קיים עיסוק מרבי של המשתתף בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו,הצלחה במשחק כולו תלויה בהשגת המטרות הלימודיות - לא רק במזל ( במקרה של אי הצלחה ישנו משוב בונה שאפשר ללמוד ממנו)...

חדש בגוגל: הקראת טקסט מתורגם

ב- Google Translate כעת נמצאת אפשרות של הקראת טקסט מתורגם. אפשרות זאת עובדת בצורה פשוטה: לאחר הופעת הטקסט המתורגם בשירות - מוצג אייקון קטן של רמקול. לחיצה עליו משמיעה קריאה של הטקסט הכתוב, יש גם אפשרות להוריד את ההקראה בקובץ MP3 .
אני ניסיתי וזה בהחלט דבר אדיר, מעבר לתרגום לכל השפות, ניתן לשמוע טקסט מתורגם בהיגוי תקין.

ניתן לצפות בסרטון הדרכה:

מי יודע, מה יהיה העתיד? - פאנל חינוכי

בתאריך 2/12/09 השתתפתי בפאנל חינוכי בנושא: "תקשוב במערכת החינוך". המפגש התקיים במרכז ללימודים אקדמיים ובו השתתפו דר' גילה קורץ, פרופ' דב גולדברג, פרופ' אבנר זיו, מר גדעון זיילר, דר' סיגל עדן, דר' נימר ביאעה, פרופ' דוד חן. כל המשתתפים הביעו את עמדתם בנוגע לשילוב התקשוב במערכת החינוך. ההשקפה המשותפת היתה כי אנו נמצאים בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר מאוד וחדרת בעוצמה רבה לכל תחומי החיים וכמובן גם למערכת החינוך.

אני התחברתי מאוד לדר' סיגל עדן שהציגה כיצד הטכנולוגיה משרתת ילדים עם צרכים מיוחדים, מעלה מוטיבציה והנאה, הופכת למידה לחוויתית ופעילה.

באחד הפוסטים אני העלתי סרטון המשקף כיצד הטכנולוגיה מעצימה אוכלוסיות מיוחדות.

בבית הספר בו אני עובדת משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים לקויי שמיעה, ילדים אוטיסטיים ואף לומד ילד עם לקות ראייה, כמו כן ישנם ילדים שמאובחנים ומוגדרים כלקויי למידה מסיבות שונות. אני רואה אישית איך ילדים הללו פתוחים לכל האמצעים הטכנולוגיים, מגלים עניין ומפיקים ידע.

רוני דיין, מנהל אגף יישומי מחשב בחינוך טען כי באשר להתקנת מחשוב לילדים עם מוגבלויות משרד החינוך מנהל מדיניות של העדפה מתקנת ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם העמותות הפועלות בתחום. עם זאת, לדבריו, יש צורך להשקיע בעניין זה משאבים רבים, וזאת כדי לאפשר פריסה רחבה והתאמת הטכנולוגיה לכל ילד מוגבל, לפי צרכיו. כיום פותחו גם אתרי אינטרנט שמתאימים לאנשים עם מוגבלויות.

אני התחברתי מאוד גם לפרופ' אבנר זיו ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים וחסיד של מחשבים ואינטרנט. לדבריו, מורה שמקדם את התלמידים במחשבים צריך להיות טכנולוגי מאוד, בעל הכשרה מתאימה ומאמין מאוד בעשייתו , יחד עם זאת הוא חושב שיש להכשיר את דור העתיד גם בכלים פשוטים אחרים מחיי היום יום שהולכים ונעלמים, כמו קריאת ספרים, טיולים משפחתיים, משחקי חברה...

אני התרשמתי מאוד מפאנל חינוכי בנושא:"תקשוב במערכת החינוך", כמובן יצאתי עם המון מחשבות ושאלות...

באמת מעניין, מהו העתיד של ילדינו?

ממלכת ילדים

בסמסטר הרביעי אני משתתפת בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים " אצל פרופסור מיקי רונן.במהלך הקורס הכרתי תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, נתבקשנו לדוגמא לתאר את הרגשתינו בזמן העיסוק במשחק ולנמק את העדפתנו במונחי ה- Flow Theory (תיאוריות הזרימה).כך למשל, המשחק האהוב על הינו משחק תפקידים/ חיקוי - Mimicry . משחק חיקוי גורם לי להרגיש כאילו אני יותר ממה שאני באמת באמצעות פנטזיה, העמדת פנים והתחפשות, מספק תחושה של גילוי, הרגשה יצירתית של העברת האדם למציאות חדשה.

כמו כן הכרתי במהלך הקורס עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, כגון משחקי קלפים למיניהם, משחקי לוח, משחקים לימודיים מתוקשבים, בין היתר אחת המטלות היא פיתוח יכולת להעריך ולנתח משחקים והדמיות לימודיות בהתייחס למאמר על מוטיבציה פנימית ויעילות לימודית במשחקים של Lepper & Malone.

במהלך הקורס נלמד גם על עקרונות של תכנון משחק והדמיה לימודית והתאמתם למטרות הלימודיות ונתנסה בתכנון ופיתוח של משחק לימודי.אני ומילנה כבר חשבנו שנפתח משחק קלפים לימודי "טאקי צליל" שיסייע לתלמידנו בתהליך ביסוס ותרגול הקריאה ויתרום להעשרת המילים - תוך כדי משחק ירכוש התלמיד מילים חדשות וישפר את כושר ביטויו.

להערכתי, כל הנושא שאנו לומדים בקורס זה הוא חיוני מאוד משום שמשחק מפתח כושר תפיסה והבנה של ילד ומממצאי מחקרים רבים עולה כי הילדים המשחקים מתפתחים טוב ומהר מילדים שאינם משחקים וכי קיים קשר בין פעילות יצירתיות למשחק דמיוני. הדמיון מוביל לחשיבה מדעית כי הוא מספק תשובות ומסייע ביצירת פתרונות ביניים כשהידע וההבנה חסרים. מתוך הדמיון צומחת חשיבה סיבתית, המתייחסת אל הנתונים המציאותיים לפי כושר הילד (Smith,1996 Moore,1996; Francis,1994; Bunker 1993) .

לעיתים המשחק מציב אתגרים מחשבתיים והילד נאלץ להתמודד עימם, לשפר את יכולתו הקוגניטיבית ולהפעיל יצירתיות בפתרון הבעיות שעולות.

כפי שציינתי הדמיון של הילד מתפתח אף יותר במהלך המשחק. הדמיון מספק לילד מימוש פנטזיות, הפגת בדידות, פורקן רגשי ומהווה כלי עיקרי של הילד להתמודדות עם קונפליקטים ולהתגברות על פחדים. לעיתים הילד עובר חוויות שאינן נעימות ואין לו עליהם שליטה (בדיקה כואבת אצל רופא, מפגש מפחיד עם כלב וכו'). כך למשל, במשחק התפקידים הוא שולט במצב ובאחרים. הוא מתיר את כל ההגבלות והאיסורים שחלו עליו במחיצת המבוגר ומבטא את רגשות התסכול המצטברים אצלו. באמצעות משחקי הדמיון הילד מעדן את רגשותיו ומגלה שלא תמיד רגשותיו זהים לרגשות חבריו. על פי תגובות חבריו הוא מבין שיש תגובות רגשיות שונות. קל להבין שילדים משחקים לשם הנאה, קשה יותר להכיר בכך שהם משחקים כדי להשתלט על חרדה או על מחשבות העלולות לעורר חרדה. החרדה היא גורם תמידי במשחקו של הילד. אנה פרויד טענה שהמשחק "מגשים משאלות". ילד חלש, המגלם את דמותו של חזק, שואב כוחות מהדמות ועונה על צורך בלתי מודע.

דרך המשחק הילד מפנים נורמות חברתיות ומשפר את כישוריו החברתיים ( שכנוע, ניצחון, הפסד, ציות לחוקים, פשרה, גלוי סבלנות, קשירת קשרים חברתיים, החלפת רעיונות, קבלת החלטות, תחרות) תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת. בזמן המשחק מתמודד הילד עם בעיות חברתיות (אמת ושקר, צדק ומוסר) ועליו לנקוט עמדה. למידה זו חשובה מאוד להתפתחותו של הילד בתהליך הפיכתו לאזרח נאמן ומוסרי (כמובן אם הערכים מופנמים) (לוין, 1993).

המשבר במערכת החינוך- מה עושים?

בקורס של פרופסור דוד חן "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" התבקשנו לדון בסוגיה מהו בעצם משבר בחינוך?
בתקופה משברית כמו היום יש צורך בחשיבה אסטרטגית – שיטתית, כוללת ורציפה היוצאת משתי שאלות עיקריות:
1. מה צריכות להיות מטרותיה של מערכת החינוך כיום?
2. לאור מטרות אלו, מהן ההגדרות של הפרמטרים היסודיים של החינוך שיכולות להביא להשגה מרבית של המטרות הרצויות?
הסימנים למשבר נמצאים בכל מקום ובשתי רמות: רמת האלימות בבית הספר על רקע פערים כלכליים ותרבותיים וחרושת "הרפורמות" "והפרויקטים" והועדות המקצועיות והציבוריות הצצות בזו אחר זו שבאות לתקן ורק נכשלות.
המשתנים הנחשבים לגורמי המשבר העיקריים בימינו:
בעיות ארגוניות- מבניות, בעיות מנהיגות וניהול, בעיות קוריקולום(ליבה),סוגיות כלכליות(תקציב, משכורות, השקעה לתלמיד), פערים כלכליים בין התלמידים.
בסרטון הרב מיכאל מלכיאור מדבר על דרכי השיפור של מערכת החינוך בישראל על ידי שינוי מעמדו של המורה, תגמול הולם, הכשרה מקצועית, צמצום מספר התלמידים בכיתות, הוא מתייחס גם למעמדו של המנהל כדמות מובילה. והכי חשוב להערכתו יש לשים דגש על דיפרינציאציה בין ילדים בפרפריה, ילדים עולים, ילדים ממשפחות מעוטי יכולת וכדומה.
לדעתי, בהחלט צמצום הפערים בין התלמידים , הקצאת משאבים עשוי להוביל להישגים מכובדים במערכת החינוך מבחינה לימודית, חברתית וערכית.