הערכת עמית מלווה

מירי יקרה!
הייתה לי זכות גדולה מאוד לעבור יחד איתך את חווית הלימודים לתואר שני.לדעתי, היינו "צוות לעניין" ונתרמנו רבות מהלימודים באופן מקצועי וגם במישור האישי...
במהלך השנה הייתי עמיתה המלווה את כתיבתך בבלוג ונהנתי מאוד לעקוב אחרי התפתחות מקצעוית שהפגנת במהלך הכתיבה . שמחתי לנהל איתך דיאלוג ענייני באמצעות התגובות בבלוג ובמפגש האישי.
אני חייבת לציין שהצלחת לעצב את הבלוג בצורה מושכת לעין, מובנת ועניינית מאוד.
הבלוג שלך עשיר מאוד בתכנים רלוונטיים לתחום הנלמד. הרהורי לבך ביחס לדילמות הקשורות לתקשוב במערכת החינוך קרובים מאוד לליבי.
אני מעריכה מאוד את היכולת שלך ליצור פוסטים ענייניים שמציגים את הידע הרב שרכשת בתחום התקשוב.
ניסחת את רעיונותיך בבהירות רבה תוך הפעלת חשיבה ביקורתית, נקיטת עמדה אישית מגובשת והמון יצירתיות.
אני בטוחה שגם בהמשך דרכך, תמשיכי ליישם את הידע שרכשת במהלך הלימודים ותלמידיך ירוויחו רבות ואף יפיקו הנאה.
תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
מילנה

הערכה מסכמת של בלוג למידה

בסיום התהליך הרשמי של הכתיבה בבלוג התבקשנו לכתוב הערכה מסכמת המתעדת את התהליכים שעברנו.
אני אתחיל מהתחלה ...
כאשר קיבלתי את המטלה לנהל בלוג למידה שיהווה "תעודת זהות מקצועית" והינו גם פרויקט גמר במגמה תקשוב ולמידה הבנתי שאני הולכת לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם גם מבחינת חשיפה לטכנולוגיה חדשה שאני רק שמעתי עליה, אך אף פעם לא ניסיתי לנהל באופן אישי והקושי הנוסף היה שצריך לנהל אותו כיומן אישי דיגיטאלי (שאני האמת בחיים לא ניהלתי יומן אישי רגיל, כי אני לא כל כך אוהבת לחשוף את רגשותיי בכתב).

אני חייבת לציין, כי המטרות היו לי די ברורות מה עלי לעשות ואף הגדרתי מהו פורטפוליו דיגיטאלי עבורי בתחילת התהליך,הבנתי שזה המקום שבו אני אכתוב את תובנותי מהלימודים ומהנושאים הרלוונטיים בתחום, אשקף תהליכים רפלקטיביים ואפעיל חשיבה ביקורתית.

תחילה היו לי המון חששות כיצד אצליח לארגן ולנהל בלוג, על מה אכתוב, חששתי גם מהחשיפה בפני ציבור הקוראים. אבל לאט לאט החששות הלכו ופחתו התחלתי לתעד את התהליכים , לא היה קל, השקעתי המון מחשבה בתכנים (כתיבת כל פוסט לקח לי הרבה זמן), התלבטתי מה יכול לעניין את הקוראים, ויחד עם זאת מצאתי יתרונות בכתיבה בבלוג. הבעת עמדה אישית ותובנות הוכיחו לי שאני בהחלט רוכשת ידע במהלך לימודי ונחשפת לדברים מעניינים בתחום- מהקורסים, מהמאמרים, מדעות המומחים שלא הייתי מודעת להם לפני כן.חשבתי רבות האם הבנתי נכון את מה שלמדתי, כי רק אז הרגשתי בטוחה לרשום רפלקציה על הידע הנרכש.התכנים שבהם התמקדתי לא היו אך ורק מהקורסים בלימודים, אלא גם מהתכנים שנחשפתי במהלך חיפוש אחר משהו עדכני ורלוונטי בנושא, אלא היו מאמרים, דעות המומחים סרטונים מיוטיוב וכדומה.

חייבת לציין שגם בארגון הבלוג מבחינה טכנית ומעשית השקעתי מחשבה, החל מתבנית לבלוג (שהתאהבתי בה מהתחלה, כי היא נעימה לעין, נוחה וקלה להבנה, בחרתי צבעים האהובים עלי), נהנתי מארגון טכני בחשיבה היכן אמקם את כל הגאדג'טים ומה יהיה תוכנם,למשל המועדפים שלי הרכבתי מאתרים רלוונטיים ושימושיים שמצאתי לצורך הלמידה וסדרתי אותם על פי התגיות, בלוגים של עמיתי ללימודים ובלוג המגמה וכו', תיק העבודות שלי שמכיל את מרבית את תוצרים שביצעתי במהלך לימודי, קישורים לאתרים חשובים, משוב אורחים וכדומה. לכל פוסט כתבתי תוויות שמקלים בחיפוש אחר הרשומה הרצויה...

שמחתי לגלות שבלוג מאפשר לי מיקוד למידה, ידע שאני רוכשת בלימודים, שילוב מקורות מידע מגוונים ויכולת ביטוי רהוטה בניסוח הרעיון תוך הפעלת חשיבה ביקורתית, נקיטת עמדה אישית מגובשת- כל המרכיבים הללו יוצרים פוסט ענייני שגורם לי סיפוק והנאה וכך בעצם התחלתי לאהוב כתיבה בבלוג ולהנות מניהולו.

דבר נוסף שגרם לי הנאה ומוטיבציה להמשיך זוהי עובדה שמעבר לעבודה האינדיווידואלית שעומדת בהכנת פורטפוליו ותהליכי למידה הרפלקטיביים, פתאום הרגשתי שקיימת נגישות לכל לומד. נגישות זו מאפשרת משוב עמיתים הנותן מן אינטראקציה דיאלוגים בכל שלבי של יצירת ידע והרגשה של שיתופיות. חשתי שאני לא לבד, מישהו קורא ואף מגיב ומתייחס לדברים שכתבתי. פה מקום להודות לכל עמיתי ללימודים, לכל האורחים שנכנסו והתעניינו בבלוג ואף הגיבו וכמובן זה מקום להביע את מלוא הערכתי למילנה שהיא גם מוגדרת רשמית "כעמית מלווה" בבלוג שלי, אבל מעבר לכך היא חברה נאמנה ועמיתה שלי לעבודה בביה"ס (שאנו עובדות יחד כבר המון שנים) ומלבד ללימודים יש לנו הרבה חוויות משותפות. מילנה התמידה להיכנס לבלוג שלי, קראה את הפוסטים ושתפה אותי מהן עמדותיה בקשר למה שכתבתי, מכיוון שאנו עובדות באותו תחום לעתים קרה שאפילו חשבנו על אותם נושאים לפוסט...

והגורם הנוסף שהוא מאוד משמעותי בעיני שבכל שלב (בסיום כל סמסטר) קיבלתי הערכה מעצבת ממנחה מלווה- מדר' גילה קורץ. יש לציין שהערכה היתה עניינית,יסודית ובונה שציינה את נקודות חוזק ונקודות תורפה. על סמך הערכה הייתה לי הזדמנות גם לשפר את הדברים,"לשדרג" את התכנים. הנחיה הייתה מובנת מאוד, הדרגתית, לא הרגשתי עומס כי לא דילגנו על שום שלב גם מבחינה טכנית בבנייה, עיצוב וגם בחלק המעשי- הדרישות והציפיות בכתיבת כל פוסט היו ברורות מאוד. הרגשתי המון עידוד והכוונה ורצון להוביל להצלחה.זה נתן לי המון מוטיבציה להמשיך! אני מודה מקרב לב לדר' גילה קורץ!

ובד בבד, לאורך הזמן הרגשתי שאני רוכשת כלים להערכה עצמית, מפתחת יכולת שיפוט ואף הערכה ביקורתית בקשר לתכנים שאני נחשפת אליהם ומטפחת שאיפה להעמיק בלמידה כי זה מעניין אותי, הרגשתי מעורבות אישית בהכנת פורטפוליו, מכיוון שזהו שלב בהתפתחות אישית ומקצועית המשקף בצורה מהימנה את הלמידה המשמעותית, עשייה מקצועית, יכולת ביטוי רהוטה ושיתופיות.

עכשיו אני יודעת בוודאות שאין לפחד מחידושים טכנולוגיים, צריך להעיז, להכיר, ללמוד ולהתנסות, רק אז מגלים את פוטנציאל הטמון. בטוחני, שאני אמשיך להשתמש בבלוג גם בעבודה בשטח, כי זהו כלי שבהחלט יכול לעייל ולעודד למידה.

וכעת הזמן הוא להיפרד, לפחות מבחינה הרשמית וכידוע משחר הבריאה ומראשית האנושות מביאה הפרידה על האדם התרגשות. פתאום מתנגבת תחושה של כאב, נפרדים- והצער צובט את הלב, אז כדי להקל על צער פרידה נזכור שכעת מתחילה התחלה חדשה ותמיד נשמור על כל מה שהיה.

בתודה ובברכה לכולם! מירי

לכבוד יום האהבה...

ועכשיו משהו רומנטי... מחקר שערכה קבוצת האונליין במיקרוסופט בקרב משתמשי המסנג'ר באירופה ובישראל מגלה עד כמה שינתה הרשת את הרגלי האהבה והחיזור בעולם המערבי.

הלבבות, השוקולדים וזרי הורדים האופייניים ליום האהבה הוחלפו בעידן האינטרנט באייקונים דיגיטאליים.

בסקר שקיימה קבוצת שירותי האונליין במיקרוסופט באירופה, אפריקה וישראל -56% מאלפי המשיבים הודו שהעדיפו השנה להקליד "אני אוהב אותך!" בתוכנת המסנג'ר במקום לומר זאת בדרך הישנה והטובה, בכריעה על הברך או פנים אל פנים...

אבל בעלי נכלל באחוז הנוהגים של "העבר" ובכל זאת בחר "בדרך המיושנת" והביא לי פרחים ושוקולדים, למרות שהוא עובד הייטק...אז יש ויש והשאר לפי הטעם הטוב של כל אחד...

מזמינה אתכם לקרוא את הכתבה במלואה.

אינטרנט במהירות גבוהה באמת - מתי?

גוגל ממשיכה ליצור באזים ברשת. כיממה בלבד לאחר שהכריזה על השירות החברתי החדש שלה Google Buzz, הודיעה גוגל על ה-Google Fiber - תשתית תקשורת ניסיונית חדשה המתבססת על סיבים אופטיים, אותה היא מתכננת לפרוס בקרוב באזורים מסוימים בארצות הברית, אשר תספק מהירות גלישה של עד 1Gbit.

להערכתי זה בהחלט יפתח אפשרויות והזדמנויות רבות ברפואה, הנדסה ועוד בתחומים רבים, המהירות כזו תאפשר לחסוך זמן, תעייל את העבודה, וכפי שמציינים בגוגל גולשים למשל יוכלו להוריד סרטים באורך מלא ובאיכות HD בתוך דקות ספורות, רופאים יוכלו להעביר סימולציות בתלת-מימד בתוך שניות אחדות, אוניברסיטאות יוכלו להעביר הרצאות שלמות מכל לכל מקום במהירות שיא ועוד.

וזה רק מוכיח, כי אין ספור לחידושים טכנולוגיים ולפוטנציאל העצום הגלום בטכנולוגיה...

ג'יימס קלי, מנהל בכיר בגוגל, מסביר על הרשת החדשה

לימודי חובה לבטיחות ברשת

בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על יום הלאומי לגלישה נבונה ובטוחה ברשת, היום התפרסמה כתבה ב-ynet שאיגוד האינטרנט, שפועל לצד גופים אחרים למען קידום האינטרנט וחינוך לשימוש נבון, רוצה לקיים תוכנית תלת שנתית אחידה בנושא שתכלול חינוך חובה לבטיחות ילדים ברשת.
איגוד האינטרנט הציע למסד את הפעילות הקיימת- עמותות וגופים שונים פועלים בשנים האחרונות למען הסברה חינוך לשימוש נבון באינטרנט, ועזרה למי שאינו מתמצא בתחום. האיגוד הקים קבוצת משימה לחינוך לשימוש נבון ברשת בשיתוף עמותת אשנ"ב במאי 2003. בקבוצה שותפים גם נציגי ממשל, נציגי גופי הורים וילדים, עמותות נוספות וחברות מסחריות.
בין השאר, האיגוד מעוניין להקים מרכז ארצי שייתן מענה כוללני לכלל האוכלוסייה (ילדים, נוער, הורים, מורים). המרכז יהווה גם קו חם לפניות בנושא הדרכה, פיתוח תוכניות הסברה וכלים לצמצום הסיכונים ברשת, מנגנוני ההסדרה עצמית, ריכוז שיתוף פעולה והדרכה בין הגופים השונים העוסקים בנושא, גיבוש תוכניות חובה ללימוד בבתי ספר לכל הגילאים והכשרת מדריכים.
איגוד האינטרנט ציין, כי זו צריכה להיות "תכנית רחבה, בראייה לאומית, בהיקף רחב ומתוך תפיסה כוללת. עד היום לא הוצגה בישראל תכנית בהיקף כזה".
אין ספק, שמשרד החינוך מייחס חשיבות רבה לנושא הקניית כללי התנהגות בעולם הדיגיטאלי, לאתיקה וערכים ברשת וגם קיימות הנחיות ברורות למורים, להורים ולתלמידים בנושא,אך עדיין לא קיימת תוכנית ספיראלית מובנת לכל שכבות הגיל שתסייע לחנך את התלמיד לשימוש נבון ברשת ולדעתי חשוב מאוד שתוכנית כזו תצא לפועל על מנת למנוע פגיעות מקוונות ולצמצם עד כמה שאפשר חשיפה לתכנים בלתי הולמים.
ברור שהפעלת התכנית כזו דורשת מעורבות של מספר משרדי ממשלה: חינוך, תקשורת, בטחון פנים, משפטים והיא דורשת תקציב מכובד, אבל זה באמת ישתלם בעתיד כי חייבת להיות העלאת מודעות לטוב ולרע בכל מה שקורה כיום בסביבה הוירטואלית ויחנך את דור העתיד לשימוש מושכל באיטרנט.
ואני רוצה לסכם במילים של דורית בכר, מפקחת ארצית למידנעות ואתיקה:"יחד עם היתרונות העצומים שמביאה הטכנולוגיה לעבודת החינוך וההוראה, עולות סוגיות בעייתיות הקשורות לביטחונם של הגולשים ושאלות אתיות, מוסריות הנובעות לעיתים מן הצורך בהיכרות והתמודדות עם אפיה המבוזר והבלתי מבוקר של הסביבה הווירטואלית".

גלישה נבונה ברשת

השנה ייערך היום הלאומי בסימן "העולם הוירטואלי- המציאות של ילדינו!".
המיקוד יהיה בהגברת המודעות בקרב ציבור ההורים והתלמידים לסכנות הטמונות באי פיקוח ומעקב אחר גלישת הילדים, וכן ברפוסי ההתנהגות הרווחת ביחס לאינטרנט ככלי הוירטואלי.

לאור חשיבות הנושא, משרד החינוך יחד עם שותפים נוספים: משטרת ישראל, צה"ל, מיקרוסופט, איגוד האינטרנט, עמותת עשנב, מכון אדלר וכו' הפיקו מספר הרצאות וירטואליות להורים בנושאים הבאים:

אחריות ההורים לגלישה בטוחה

סמכות הורים גם ברשת

היבט החוקי ברשת

ניתן לצפות בהרצאות הללו וגם במגוון חומרים נוספים למורים ולתלמידים בתוכנית של משרד החינוך- יום לאומי לגלישה בטוחה!

בנוסף, חברת בריינפופ מציעה מגוון סרטונים העוסקים בגלישה בטוחה ואתיקה ברשת החל מה 31 בינואר 2010 ולמשך כל חודש פברואר.

במסגרת לימודי גם אני הכנתי מצגת מעניינת שמכילה הרבה טיפים למורים, להורים ותלמידים , חומרים מגוונים והפניות לאתרים רלוונטיים- ניתן לצפות בה בתיק העבודות שלי. המצגת נקראת "לחנך את דור הרשת".

לדעתי ישנה חשיבות רבה בחשיפה לנוושא הפגיעות ברשת מכל סוג, הדור הצעיר צריך להיות מודע לסכנות ברשת ולדעת כיצד לפעול ולמי אפשר לפנות על מנת לקבל סיוע , הסבר והמלצות.העלאת מודעות התלמידים להתנהגות נאותה בסביבה הטכנולוגית לצד טיפוח מיומנויות להבנה וזיהוי של מצבי סיכון, אלימות מינית ברשת, שמירה על החוק, שמירה על פרטיות וזכויות יוצרים חיונית מאוד ומשמח מאוד שגורמים חינוכיים שמים דגש על כך!

לדבריהם של דר' אברום רותם ועידית אבני שהשתתפו בכינוס ראשון מסוגו בנושא פגיעות מקוונות, "באתגר של יצירת מרחב מקוון בטוח, עלינו להדגיש את הגישה המעצבת המפתחת יכולת שיפוט עצמאי של התלמיד וקבלת אחריות למעשיו. זאת, לצד גישה מכוונת המתייחסת להגבלות שימוש והתנהגות על-פי כללים. הטיפול בפגיעה מקוונת צריך להתמקד במניעה מערכתית, בשיתוף הורים, לאורך כל שכבות הגיל מהגיל הצעיר".

שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך

במהלך החודש האחרון התקיימו במט"ח מפגשים עם קבוצת רכזי מחשוב/תקשוב מרחבי הארץ. מטרת המפגשים הללו היא יצירת צוות חשיבה משותף בנושאים המעסיקים את מערכת החינוך בתחום התקשוב. שותפי הקבוצה הם נציגים ממחלקת מפת"ח במטח (מחלקה שמומחיותה שילוב פדגוגי של טכנולוגיות המידע בחינוך), קהילת תמי"ד (המאפשרת הקמת בית מקצועי ומרכז משאבים מקוון) ונציגים של רכזי תקשוב מבתי ספר שונים (המתמודדים העיקריים עם אתגר התקשוב במערכת). המפגש הראשון עסק בחדשנות וממדים להגדרת הצלחה בשילוב תקשוב בחינוך.בהרצאה שהיתה במפגש הוצג מחקר בינלאומי בהשתתפות המרכז לחינוך מדעי טכנולוגיה בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א. על ממצאי המחקר ניתן ללמוד במרכז המשאבים של אתר פדגוגיות .

המפגש השני עסק בנושא האתר הבית. השאלה שעמדה בפרק:"מהם שיקולי הדעת בתכנון והקמה של אתר בית ספרי?" בקבוצת הדיון ניתן לעיין בתשובות ובשאלות שהועלו במפגש זה.

כמו כן בגיליון "פדגוגויות עדכניות" ניתן למצוא חוות דעת של המומחים בנושא טכנולוגיה וחינוך שמציגים את עמדתם מנקודות מבט שונות.

פרופ' דוד חן מן המובילים בארץ בנושא תקשוב החינוך, מבחין במאמרו, בין פדגוגיה לטכנולוגיה - הרהורים על תקשוב החינוך, בין שתי תפישות שונות לשילוב התקשוב. לדבריו, " חייבים אנשי החינוך לשאול את עצמם: מהו הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הידע החדשות וכיצד נרתום אותן לצורכי החינוך ולפתרון בעיותיו?" ועוד מוסיף ואומר פרופ' חן : "תקשובה של מערכת החינוך הנו תהליך מורכב, ועל מנת להבין אותו, לתכנן אותו ולהפעיל אותו יש צורך בתפישה רחבה המבוססת על נקודת מוצא חברתית- תרבותית. מהם התנאים הנדרשים אפוא לתקשוב החינוך? הרעיון שתקשוב החינוך יושג על-ידי רכישתם של מחשבים רבים לבית-הספר הוא רעיון פשטני, אפילו בהיבט הטכנולוגי. אין ספק שחומרה הנה תנאי הכרחי לתקשוב, אבל זוהי רק ראשיתה של דרך ארוכה בתהליך התקשוב. "

פרופ' גבי סלומון במאמרו: סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה : הצעת מסגרת מושגית מציע את תפישת הסביבה הלימודית כמערכת של מרכיבים , הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ,והמכוונים במשולב למטרות של למידה. ומכאן שמחשב כחלק מסביבה זו יכול להוות:
"הזדמנות לגיבושה של קונספציה פדגוגית של סביבה לימודית, המאפשרת אינטגרציה אופטימאלית בין מחשוב והוראה ."

פרופ' סלומון בוחן בקפדנות את יחסי הגומלין הללו וטוען : " שאין מקום להביא מחשבים לחינוך בהעדר קונספציה פדגוגית ראויה. קונספציה כזו חייבת להביא בחשבון את התפיסות העדכניות בדבר למידה ואת אפשרויות המחשב. התוצר הנובע מצירוף זה הוא קונספציה בדבר כלל הסביבה הלימודית עתירת הטכנולוגיה". ובמאמר פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש במי? אומר פרופ' סלומון:" תנאי ראשון ועיקרי לכך שיתחולל שינוי משמעותי וראוי בחינוך בעידן זה הוא שנפתח פדגוגיה חדשה ומעודכנת המתחשבת, בין השאר, גם באפשרויות שפותחת הטכנולוגיה, ושנפתח טכנולוגיה משוכללת שתעמוד לרשותה של פדגוגיה חדשה זו ותעזור במימושה. הפדגוגיה חייבת להיות הגורם המוביל, הגוף המכשכש בזנב הטכנולוגיה, ולא להפך."

דר' רוני אבירם במאמרו : שלוש גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך מציג את הוויכוח המתמשך על השפעות טכנולוגיות המידע והתקשורת על בית הספר.

להערכתי, אין ספק שתקשוב ( שיש לו הגדרות מרובות בעברית, כגון "טכנולוגיות המידע והתקשורת", "למידה מתוקשבת", "טכנולוגית המחשב", "למידה מבוססת מחשב", "למידה מבוססת רשת", "סביבה לימודית עתירת טכנולוגיות", " למידה מרחוק" ועוד) ושילובו במערכת החינוך מעורר המון שאלות שאין עליהן כעת תשובה חד- משמעית מה יהיה עתידו, אבל כבר ברור שבעשור הקרוב התקשוב יהפוך לכלי רב חשיבות והשפעתו תהיה מכובדת ומעצבת את דמותו של הבוגר המיוחל שיגדל בעידן שבו המידע והטכנולוגיה משתנים באופן מהיר.מובן מאליו שתקשוב מעורר חשיבה ויצירתיות, תורם ללמידה משמעותית, מפתח את יכולות ההוראה והלמידה הן של התלמידים והן של המורים. רק חשוב שנשכיל להשתמש בו בצורה נבונה בעידן שהוא עתיר טכנולוגיה ותמיד נשמור על איזון בין טכנולגיה לפדגוגיה!

האם התקשוב מסייע להוראה- למידה או לא?

השבוע בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" דנו בשאלה משמעותית - האם התקשוב מסייע להוראה- למידה?
בשבועות האחרונים מגבשים במשרד החינוך את השלב הרביעי ב"תוכנית התקשוב" של מערכת החינוך בישראל, שמטרתה העיקרית לשמש "מנוף לחדשנות חינוכית".
ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה בעיתון "הארץ", בשמו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל בחינוך ומראשוני התומכים ברפורמת המחשוב בישראל: "המחשב לא תורם ללמידה".
לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי.
לדעתי האמירה שהמחשב לא תורם ללמידה היא לא בדיוק נכונה, כי כמובן קודם כל צריך להיות איזון ומינון מושכל בין פדגוגיה מסורתית וטכנולוגיה, חייבת להיות בחינה מחודשת של מדיניות החינוך, ובחינה קפדנית של יעדים בית ספריים תוך שימת דגש על שינוי ההוראה הדרגתי במערכת החינוך, הכשרת צוות חינוכי, חשיפתו לאוריינות התקשוב ואני עדה לכך שישנה מודעות בקרב המורים ונכונות להשתלם ולקבל הכשרה מתאימה. גם מבחינת תשתיות ומשאבים ישנה התקדמות, כך למשל השבוע הותקנו בבית ספרינו בכל הכיתות מקרנים , קיבלנו מחשב מתקדם עם חיבור לאינטרנט לכל כיתה. כעת ניתן להקרין תוצרי כתיבה של התלמידים, מצגות, להראות סרטוני מידע ב- youtube וכדומה. אני מבינה מה מרגישים התלמידים, כי גם אני כתלמידה בלימודי לתואר שני, נחשפתי לחומרי למידה מתוקשבים- מצגות, סרטונים וכו' ונתרמתי רבות. כמובן שילוב התקשוב בהוראה מצריך ממורה הכנה וזמן, אך זה בהחלט משתלם והתלמידים מרוויחים...
להערכתי, אין לחשוב שהטכנולוגיה תעשה מהפכה בכיתה , יש להפריך ציפיות שהמחשב יחליף את המורה, ההשקפה חייבת להיות כזאת שפדגוגיה מסורתית שהיא נתמכת מחשב מגוונת יותר ופותחת אפשרויות נוספות, אך יחד עם זאת כדי להצליח במבחנים ולהגיע להישגים מכובדים עדיין צריך לשקוד בלימודים, להשקיע מאמצים, ללמוד לעומק ולהשתמש בטכנולוגיה כעזר נוסף ולא במקום למידה, עבודת צוות, הקשבה בשיעורים ומפגש עם המורה פנים מול פנים, זוהי דעה שלי מתוך ניסיון אישי.
ולסיכום אני רוצה להתחבר למילים של איריס טבק:"שילוב המחשוב בחינוך הוא חיוני, אולם דרושה המשגה מחודשת של סמכותיות ועצמאות ושל פדגוגיה רלוונטית".

תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב

קראתי לאחרונה מספר כתבות מעניינות על תחזיות טכנולוגיות לעשור הקרוב, כך למשל תעשיית משחקי המחשב נמצאת כעת במצב של חוסר וודאות מצד אחד, התעשייה שרדה בצורה יפה את המיתון. מצד שני, מכירות המשחקים נמצאות בדעיכה יחסית לשנים שעברו. חברות רבות פשטו את הרגל, ואף אחד לא יכול לחזות את הצלחתו של משחק לפני שזה מגיע למדפי החנויות.

אז מה יקרה בשנת 2020?
סביר להניח את רוב המשחקים שלנו נרכוש לא מהחנויות, אלא מהאינטרנט.
כבר היום קיימות חנויות ווירטואליות מצליחות לכל החברות הגדולות (מיקרוסופט, סוני, נינטנדו, Valve ועוד).

הגרפיקה של המשחקים הופכת לכמעט ריאליסטית והמסרים שהמשחקים מנסים להעביר לנו הופכים לחדים יותר ויותר. סביר להניח שיווצרו יותר משחקים חינמיים או מבוססי פרסומות בדומה לאפליקציות פייסבוק. כמוכן יכול להיות שבקרוב הטכנולוגיה לבניית משחקים תהפוך לנגישה יותר גם לשחקנים, שיוכלו לבנות לא רק שלבים או מודים למשחקים קיימים, אלא ליצור משחקים משלהם על גבי פלטפורמות שונות.

ניתן להיכנס לכתבה המליאה בנושא זה וגם לכתבות נוספות בתחום תחזיות טכנולוגיות "כדור הבדולח 2020" (בין היתר, ישנה במדור זה כתבה מעניינת- איך יראה המחשב האישי?)

משחק לימודי ממוחשב

לא מזמן בית ספרינו רכש מנוי לאתר אופק של מטח. אני נכנסת עם תלמידי לסביבות למידה מתוקשבות בתחום חינוך לשוני, מתמטיקה, מדעים וכדומה. גם בחגים יש מענה, כך למשל בחנוכה היו מגוון משימות בידע לשוני ובמתמטיקה. המטלות כללו הבניית ידע דרך משחקים שונים.

כאשר התבקשנו בקורס של פרופסור מיקי רונן לבחור משחק לימודי ממוחשב, להעריך אותו, לנתח ולתעד - אני בלי היסוס פניתי לאתר אופק שכולל מגוון משחקים בתחום המדע.אני בחרתי משחק לימודי ממוחשב המאפשר הקניית ידע וחשיבה בתחום מדע וטכנולוגיה . פארק המדעים מכיל סביבות שונות, כגון משחקים בחלל, גלגל האנרגיה, המצאות ומוצרים,עולם החי והצומח, אנחנו והסביבה,שומרים על הבריאות. הילדים משחקים , מגלים ולומדים דברים מעניינים בתחום מדע וטכנולוגיה בדרך מהנה .

מטרת משחק המבוך שבחרתי היא ללמד איך לשמור על כללי הבטיחות בחשמל על ידי תיאורי מקרים שונים מחיי היום יום.המשחק מתאים לתלמידי כיתות ג-ד, מטרת המשחק ברורה וקבועה מתאימה לקהל היעד. אמצעים ויזואליים טובים, מעודדים סקרנות ולא מסיחים את הדעת מן התוכן והמטרות הלימודיות.
תגובת המערכת תלויה בפעולות הלומד- התקדמות במבוך מושכלת, ללומד ניתן זמן לקרוא את תיאורי המקרה ולהפעיל את שיקולי הדעת בנוגע להתנהגות נבונה וזהירה הקשורה לבטיחות בחשמל.במשחק אין הגבלת זמן , במהלך המשחק המשתתף עסוק בהשגת המטרה הלימודית לאורך כל המשחק.

ההצלחה במשחק תלויה בהשגת המטרות הלימודיות.
אהבתי שהתלמיד מקבל משוב מיידי במהלך התקדמות במבוך, נניח הוא הגיע לתיאור המקרה של התנהגות זהירה מיד נפתח חלון עם הסבר התופעה ( מידע) והתלמיד מקבל חייכן. להערכתי, חשוב מאוד שיש הסבר התופעה.
במידה והתלמיד הגיע לתיאור מקרה של התנהגות בלתי זהירה , נפתח לון עם הסבר הטעות והתלמיד חוזר לתחילת המבוך.
כמו כן יש משוב חיובי בסיום המשחק- התלמיד שהצליח לעבור את כל המסלול מקבל תעודה "עם חשמל אני הולך על בטוח!"

הצעות לשיפור להגברת היבטי מוטיבציה ויעילות לימודית:

על מנת לייעל את המשחק הייתי מוסיפה דרגות קושי/ רמות על ידי תיאורי מקרה מסובכים יותר.

כמו כן הייתי מוסיפה ספירה של מספר ניסיונות בדרך לסיום המוצלח של המבוך וספירת זמן, אך לא במטרה להכשיל במשחק ,רק לידע כללי- כדי לדעת תוך כמה זמן ותוך כמה נסיונות הגיע התלמיד לסיום המבוך!

להערכתי, זהו באמת משחק לימודי טוב העונה לעקרונות יסוד בהערכת משחק לימודי ,יש לו מטרות מוגדרות וברורות, הינו מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירה ושמירת עניין, יש בו נכונות ודיוק של התכנים שבהם עוסק המשחק וגם של כל תוכן נלווה הכלול בו, קיים עיסוק מרבי של המשתתף בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו,הצלחה במשחק כולו תלויה בהשגת המטרות הלימודיות - לא רק במזל ( במקרה של אי הצלחה ישנו משוב בונה שאפשר ללמוד ממנו)...

חדש בגוגל: הקראת טקסט מתורגם

ב- Google Translate כעת נמצאת אפשרות של הקראת טקסט מתורגם. אפשרות זאת עובדת בצורה פשוטה: לאחר הופעת הטקסט המתורגם בשירות - מוצג אייקון קטן של רמקול. לחיצה עליו משמיעה קריאה של הטקסט הכתוב, יש גם אפשרות להוריד את ההקראה בקובץ MP3 .
אני ניסיתי וזה בהחלט דבר אדיר, מעבר לתרגום לכל השפות, ניתן לשמוע טקסט מתורגם בהיגוי תקין.

ניתן לצפות בסרטון הדרכה:

מי יודע, מה יהיה העתיד? - פאנל חינוכי

בתאריך 2/12/09 השתתפתי בפאנל חינוכי בנושא: "תקשוב במערכת החינוך". המפגש התקיים במרכז ללימודים אקדמיים ובו השתתפו דר' גילה קורץ, פרופ' דב גולדברג, פרופ' אבנר זיו, מר גדעון זיילר, דר' סיגל עדן, דר' נימר ביאעה, פרופ' דוד חן. כל המשתתפים הביעו את עמדתם בנוגע לשילוב התקשוב במערכת החינוך. ההשקפה המשותפת היתה כי אנו נמצאים בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר מאוד וחדרת בעוצמה רבה לכל תחומי החיים וכמובן גם למערכת החינוך.

אני התחברתי מאוד לדר' סיגל עדן שהציגה כיצד הטכנולוגיה משרתת ילדים עם צרכים מיוחדים, מעלה מוטיבציה והנאה, הופכת למידה לחוויתית ופעילה.

באחד הפוסטים אני העלתי סרטון המשקף כיצד הטכנולוגיה מעצימה אוכלוסיות מיוחדות.

בבית הספר בו אני עובדת משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים לקויי שמיעה, ילדים אוטיסטיים ואף לומד ילד עם לקות ראייה, כמו כן ישנם ילדים שמאובחנים ומוגדרים כלקויי למידה מסיבות שונות. אני רואה אישית איך ילדים הללו פתוחים לכל האמצעים הטכנולוגיים, מגלים עניין ומפיקים ידע.

רוני דיין, מנהל אגף יישומי מחשב בחינוך טען כי באשר להתקנת מחשוב לילדים עם מוגבלויות משרד החינוך מנהל מדיניות של העדפה מתקנת ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם העמותות הפועלות בתחום. עם זאת, לדבריו, יש צורך להשקיע בעניין זה משאבים רבים, וזאת כדי לאפשר פריסה רחבה והתאמת הטכנולוגיה לכל ילד מוגבל, לפי צרכיו. כיום פותחו גם אתרי אינטרנט שמתאימים לאנשים עם מוגבלויות.

אני התחברתי מאוד גם לפרופ' אבנר זיו ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים וחסיד של מחשבים ואינטרנט. לדבריו, מורה שמקדם את התלמידים במחשבים צריך להיות טכנולוגי מאוד, בעל הכשרה מתאימה ומאמין מאוד בעשייתו , יחד עם זאת הוא חושב שיש להכשיר את דור העתיד גם בכלים פשוטים אחרים מחיי היום יום שהולכים ונעלמים, כמו קריאת ספרים, טיולים משפחתיים, משחקי חברה...

אני התרשמתי מאוד מפאנל חינוכי בנושא:"תקשוב במערכת החינוך", כמובן יצאתי עם המון מחשבות ושאלות...

באמת מעניין, מהו העתיד של ילדינו?

ממלכת ילדים

בסמסטר הרביעי אני משתתפת בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים " אצל פרופסור מיקי רונן.במהלך הקורס הכרתי תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, נתבקשנו לדוגמא לתאר את הרגשתינו בזמן העיסוק במשחק ולנמק את העדפתנו במונחי ה- Flow Theory (תיאוריות הזרימה).כך למשל, המשחק האהוב על הינו משחק תפקידים/ חיקוי - Mimicry . משחק חיקוי גורם לי להרגיש כאילו אני יותר ממה שאני באמת באמצעות פנטזיה, העמדת פנים והתחפשות, מספק תחושה של גילוי, הרגשה יצירתית של העברת האדם למציאות חדשה.

כמו כן הכרתי במהלך הקורס עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, כגון משחקי קלפים למיניהם, משחקי לוח, משחקים לימודיים מתוקשבים, בין היתר אחת המטלות היא פיתוח יכולת להעריך ולנתח משחקים והדמיות לימודיות בהתייחס למאמר על מוטיבציה פנימית ויעילות לימודית במשחקים של Lepper & Malone.

במהלך הקורס נלמד גם על עקרונות של תכנון משחק והדמיה לימודית והתאמתם למטרות הלימודיות ונתנסה בתכנון ופיתוח של משחק לימודי.אני ומילנה כבר חשבנו שנפתח משחק קלפים לימודי "טאקי צליל" שיסייע לתלמידנו בתהליך ביסוס ותרגול הקריאה ויתרום להעשרת המילים - תוך כדי משחק ירכוש התלמיד מילים חדשות וישפר את כושר ביטויו.

להערכתי, כל הנושא שאנו לומדים בקורס זה הוא חיוני מאוד משום שמשחק מפתח כושר תפיסה והבנה של ילד ומממצאי מחקרים רבים עולה כי הילדים המשחקים מתפתחים טוב ומהר מילדים שאינם משחקים וכי קיים קשר בין פעילות יצירתיות למשחק דמיוני. הדמיון מוביל לחשיבה מדעית כי הוא מספק תשובות ומסייע ביצירת פתרונות ביניים כשהידע וההבנה חסרים. מתוך הדמיון צומחת חשיבה סיבתית, המתייחסת אל הנתונים המציאותיים לפי כושר הילד (Smith,1996 Moore,1996; Francis,1994; Bunker 1993) .

לעיתים המשחק מציב אתגרים מחשבתיים והילד נאלץ להתמודד עימם, לשפר את יכולתו הקוגניטיבית ולהפעיל יצירתיות בפתרון הבעיות שעולות.

כפי שציינתי הדמיון של הילד מתפתח אף יותר במהלך המשחק. הדמיון מספק לילד מימוש פנטזיות, הפגת בדידות, פורקן רגשי ומהווה כלי עיקרי של הילד להתמודדות עם קונפליקטים ולהתגברות על פחדים. לעיתים הילד עובר חוויות שאינן נעימות ואין לו עליהם שליטה (בדיקה כואבת אצל רופא, מפגש מפחיד עם כלב וכו'). כך למשל, במשחק התפקידים הוא שולט במצב ובאחרים. הוא מתיר את כל ההגבלות והאיסורים שחלו עליו במחיצת המבוגר ומבטא את רגשות התסכול המצטברים אצלו. באמצעות משחקי הדמיון הילד מעדן את רגשותיו ומגלה שלא תמיד רגשותיו זהים לרגשות חבריו. על פי תגובות חבריו הוא מבין שיש תגובות רגשיות שונות. קל להבין שילדים משחקים לשם הנאה, קשה יותר להכיר בכך שהם משחקים כדי להשתלט על חרדה או על מחשבות העלולות לעורר חרדה. החרדה היא גורם תמידי במשחקו של הילד. אנה פרויד טענה שהמשחק "מגשים משאלות". ילד חלש, המגלם את דמותו של חזק, שואב כוחות מהדמות ועונה על צורך בלתי מודע.

דרך המשחק הילד מפנים נורמות חברתיות ומשפר את כישוריו החברתיים ( שכנוע, ניצחון, הפסד, ציות לחוקים, פשרה, גלוי סבלנות, קשירת קשרים חברתיים, החלפת רעיונות, קבלת החלטות, תחרות) תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת. בזמן המשחק מתמודד הילד עם בעיות חברתיות (אמת ושקר, צדק ומוסר) ועליו לנקוט עמדה. למידה זו חשובה מאוד להתפתחותו של הילד בתהליך הפיכתו לאזרח נאמן ומוסרי (כמובן אם הערכים מופנמים) (לוין, 1993).

המשבר במערכת החינוך- מה עושים?

בקורס של פרופסור דוד חן "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" התבקשנו לדון בסוגיה מהו בעצם משבר בחינוך?
בתקופה משברית כמו היום יש צורך בחשיבה אסטרטגית – שיטתית, כוללת ורציפה היוצאת משתי שאלות עיקריות:
1. מה צריכות להיות מטרותיה של מערכת החינוך כיום?
2. לאור מטרות אלו, מהן ההגדרות של הפרמטרים היסודיים של החינוך שיכולות להביא להשגה מרבית של המטרות הרצויות?
הסימנים למשבר נמצאים בכל מקום ובשתי רמות: רמת האלימות בבית הספר על רקע פערים כלכליים ותרבותיים וחרושת "הרפורמות" "והפרויקטים" והועדות המקצועיות והציבוריות הצצות בזו אחר זו שבאות לתקן ורק נכשלות.
המשתנים הנחשבים לגורמי המשבר העיקריים בימינו:
בעיות ארגוניות- מבניות, בעיות מנהיגות וניהול, בעיות קוריקולום(ליבה),סוגיות כלכליות(תקציב, משכורות, השקעה לתלמיד), פערים כלכליים בין התלמידים.
בסרטון הרב מיכאל מלכיאור מדבר על דרכי השיפור של מערכת החינוך בישראל על ידי שינוי מעמדו של המורה, תגמול הולם, הכשרה מקצועית, צמצום מספר התלמידים בכיתות, הוא מתייחס גם למעמדו של המנהל כדמות מובילה. והכי חשוב להערכתו יש לשים דגש על דיפרינציאציה בין ילדים בפרפריה, ילדים עולים, ילדים ממשפחות מעוטי יכולת וכדומה.
לדעתי, בהחלט צמצום הפערים בין התלמידים , הקצאת משאבים עשוי להוביל להישגים מכובדים במערכת החינוך מבחינה לימודית, חברתית וערכית.

TextMe שליחת הודעות SMS בחינם מהמחשב

TextMe היא תוכנה חינמית לחלוטין המאפשרת שליחת הודעות SMS חינם,ללא רישום וללא הגבלה מהמחשב! התוכנה מאפשרת שליחת הודעות טקסט בחינם למנויי סלקום, אורנג' ופלאפון.

התוכנה יודעת לשמור אנשי קשר ואף לבצע חלוקה לפי קבוצות (דוגמא משפחה,חברים וכו')

להורדת התוכנה: http://www.textme.eu.pn/

פיתוח עצם למידה

במסגרת הקורס "ניתוח ויישום תוכניות לימודים מתוקשבות" הכרנו מושגי יסוד הקשורים לתחום הדעת ומקצועות הלימוד, תכנים , מטרות למידה , דרכי חקר למימוש המדיניות החינוכית. ניתחנו והערכנו מודלים שונים של תוכניות לימודים, למדנו מהם ההבדלים בין הגישה הקווית לגישה המרחבית וגיבשנו עמדות ותובנות לגבי עיצוב תכנים לימודיים בסביבת למידה מתוקשבת.
במהלך הקורס התבקשנו לפתח עצם למידה ולהיות חלק מקהילת הלומדים. מטרת תוכנית המתוקשבת הייתה להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו.

אני ומילנה בחרנו בתגלית "המצאת הקולנוע". בשלב הראשוני הינו צריכות להגדיר לעצמנו מהו עצם הלמידה.נחשפנו לחומר רב במהלך הקורס ומצאנו הגדרות רבות למונח "עצם למידה".

בשלב הבא אספנו חומר מגוון בנושא,עיבדנו וניתחנו אותו והגדרנו את התכנים הרלוונטיים ביותר למטרת עצם הלמידה. את המטלות לעצם הלמידה בנינו בהתייחס לטקסונומיה של בלום. השתדלנו מאוד שעצם הלמידה שלנו יהיה תמציתי, קל לשימוש, ויזואלי ולכן שילבנו קבצי וידאו של הסרטים הראשונים, היפר קישורים לאתרים שונים ולמסמכים שהמרנו בגוגל דוקס במיוחד לעצם הלמידה, תמונות מתקופת ראשית הקולנוע ועד ימינו, תמונות של חלוצי הקולנוע, תמונות של המכשירים וכדומה...השקענו מחשבה בכל פרט ופרט ,כגון:מעבר למטלות,חזרה לציר הזמן בכל שלב על ידי לחיצה על שעון החול וכמובן הקדשנו מחשבה רבה לעיצוב.שמחנו להיות חלק מקהילת הלומדים.נתרמנו רבות מכל עצמי למידה שבנו עמיתינו לקבוצה גם מבחינת היצג וגם מהחשיפה לתוכן.

אני מזמינה אתכם להתרשם מעצם הלמידה שפיתחנו בנושא "המצאת הקולנוע" , אבל אני חייבת לציין שישנם שיבושים לאחר ההמרה בגוגל דוקס, השקפים הנסתרים של המטלות שאמורים להופיע לאחר "עבור למטלה" , משום מה מופיעים בסוף המצגת.

בדיעבד לאחר ביצוע המטלה המסכמת ובסיום הקורס אני חושבת שלדעת לבנות עצם למידה שהוא נכון מבחינת תכנון ופיתוח, עונה על כל הקריטריונים הדרושים, משלב נגישות קלה לחומרים נוספים בנושא ואמצעים טכנולוגיים מגוונים ומאפשר להשתמש בו לצורכי למידה הוראה זה דבר שמועיל ומעשיר את קהל היעד שלנו- התלמידים שהם בעצם, "הדור הדיגיטאלי".

המחשב

סרטון משעשע על המושגים הטכניים בתקשוב ועל כאלה שלא מבינים על מה מדובר... בעלי מקצוע "עובדים" על האנשים על מנת להוציא כספים.

השפעת המהפכה הדיגיטאלית על ביה"ס

מאפיינים של מהפכה דיגיטאלית:

1.מהפכה טוטלית -
•משנה את סביבתו הפיסית והקיומית של האדם
•משפיעה על סביבתו התרבותית והחברתית
•משנה את האדם עצמו

2. מהפכה מהירה מאד -
•מחשב אלקטרוני ראשון - 1946
•מחשב אישי ראשון - סוף שנות ה- 70
•ראשית האינטרנט – 1968
•התקשורת הגלובלית עדיין בחזקת רעיון
3. מהפכה מרובת פנים - מכילה מאפיינים של כמה מהפכות :

•מהפכה תעשייתית
•מהפכת הדפוס
•מהפכת התקשורת
•מהפכה פוליטית
4. מהפכה בראשיתה -
•שימוש שאינו מובן מאליו
•התיישנות מהירה של חומרה ותוכנה
•התחדשות מהירה של טכנולוגיות

ביה"ס המסורתי לעומת ביה"ס בעידן דיגיטאלי:
- העברת מידע לעומת למידה אוטונומית
- לימוד של תורה סדורה לעומת בעיה שצריכה פתרון מקורי
- תוכן קבוע ואחיד לעומת חיפוש מידע חדש, רלוונטי
-חומר לימודי מוצג כ"אמת" ודאית לעומת חומרים ממקורות פלורליסטים פתוחים לביקורת
- דרכי לימוד אחידות לעומת דרכי למידה שונות לפי צורך ואופי הלומד
- מקום קבוע לעומת סביבה מתאימה בתוך ומחוץ לביה"ס
- זמן קבוע לעומת זמן גמיש בהתאם לצורך
- הכל צפוי לעומת הסתגלות לשינוי
- מבנה כתה אחיד לפי גיל לעומת פעילות בהרכבים משתנים.

- עיצוב טיפוס אוניפורמי לעומת טיפוח אדם ייחודי, אוטונומי
- הערכת כמותית של תוצאות לעומת הערכת תהליכים ייחודית
- התנהגות של ציות ומשמעת לעומת שיפוט עצמי ואחריות עצמית

מטרות על של תוכנית התקשוב:
לפתח בתלמיד מאפיינים אשר יכינו אותו לקראת השתלבות פורייה בחברת העתיד:

אדם אוטונומי - היודע לבחור בעצמו את דרכו על פי נטיותיו ורצונותיו,היודע לקבל החלטות מבוססות מידע, מתוך שיקול דעת ותוך קבלת אחריות.

מוסרי - שהתנהגותו אינה פוגעת בזכויות היסוד של הזולת לפעול ולהתפתח כאדם אוטונומי.

בעל שייכות ומעורבות חברתית - המסוגל לפעול בקרב קבוצה חברתית, לחוש עצמו שייך אליה ולהיות מחויב למטרותיה.

מתוך הרצאה של ד"ר עוזי מלמד אוניברסיטה ת"א

כיום אני חושבת אנחנו יותר ויותר מושפעים ממהפכה הדיגיטאלית, קיימת התחדשות מהירה של טכנולוגיות ידע, הלומד אוטונומי יותר היודע להפעיל שיקול דעת, מסוגל להעריך תהליכים לימודיים יחודיים שהוא עובר ושותף להם, בעל שיפוט עצמי, פתוח למאגרי מידע שונים שבהם רוצה להתעמק ולחקור נושאים באופן עצמאי לפי רצונו ולפי תחומי עניין שלו וכמובן הלומד פתוח לשינויים, זמן למידה שלו יותר גמיש ונגיש.

עצמי למידה

בקורס "ניתוח ויישום תוכניות לימוד מתוקשבות" מטלה סופית היא פיתוח עצם למידה. אז מה זה עצמי למידה?


עצמי-למידה הינם סוג של יחידת לימוד; מרכיבים דיגיטליים, קטנים יחסית בהיקפם, הניתנים לשימוש חוזר, וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות. הם פריטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה והנחייה ברורה למשתמשים, וניתנים לשימוש חוזר בהקשרים שונים בצורה ייחודית ודינאמית. עצמי-למידה, על פי הגדרה זו, יכולים לכלול כלים לסימולציה, מערכי שיעור, מולטימדיה ,אנימציות, ווידאו קליפ, מאמרים וכל אלמנט אחר שניתן לשלב בתוך יחידת לימוד מבוססת מחשב.
עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.
(מסמך הגשת עצם למידה בהתאם לדרישות CELEBRATE, ש. נהלוני, מרץ 2005)
עצמי למידה הם יחידות לימוד דיגיטאליות קצרות ומובנות (קצרות: ביחס לגודל של שיעור; עד 20 דקות) המועברות ברשת, וניתן להשתמש בהם שימוש חוזר בהקשרים (קונטקסטים) שונים של למידה.
עצמי למידה נבנים תוך דגש על אינטראקטיביות ושימוש באנימציות, סימולציות ומגוון דרכי הוראה המנצלות את המדיה הדיגיטאלית.
יחידות תוכן אלה ניתנות, בעקרון, להעברה על גבי פלטפורמות שונות. ניתן לבנות מהם רצפים. ניתן לקשר בין היחידות בדרכים שונות, בכדי לבנות מגוון קורסים ע"פ צרכי ההוראה והלמידה.
יחידות אלה מפורסמות ברשת בצירוף קובץ Meta Data המאפשר שימוש יעיל למגוון משתמשים. (רותם, 2005)

אני חושבת ששימוש ביחידת לימוד מתוקשבת או בעצם למידה יעיל לצורכי למידה- הוראה, בנייתו נכונה מבחינת התוכן וגם מבחינה ויזואלית מאפשרת למידה מעמיקה המשלבת אמצעים טכנולוגיים, כגון נגישות למאמרים בנושא, סרטי ודאו, אנימציות וכו'. לדעתי עצם למידה שבנוי היטב מנצל את מירב הפוטנציאל של המדיה הדיגיטאלית, מבסס היטב את חילקי השיעור ביחידה על ידי מטלות אוטנטיות בסיכום כל תת- נושא, שומר על רצפים ומטרות.

להלן דוגמאות לעצמי למידה:

• http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/6646/47202/Forum47202M292963I2.ppt
• http://www.education.gov.il/Merkaz/download/tikshuv-g.ppt#286,15,שקופית 15
• http://hl.mla.ac.il/info/Course/200930003213000309103421100_Z74928622355221400.ppt#256,1,שיבוט - פריצת דרך מדעית:
• http://hl.mla.ac.il/info/Course/200930003213000309103421100_Z21763748778887493.pps

חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל

בקורס " ביה"ס בתהליכי שינוי" דיברנו על דמות הבוגר המיוחל.
גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" טוען: "שינויים ותמורות חריפים ומהירים מאוד מאפיינים את עולמינו. השינויים הצפויים בעתיד יהיו אף מהירים וחריפים יותר. לשינוים האלה יש השלכות חשובות לשרטוט דמות הבוגר הרצוי."

בפרק " חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל " גבריאל סלומון שרטט את דמותו של הבוגר המיוחל בחברה הפוסט – מודרנית.
הוא תיאר את שלושה מאפיינים בעידן החדש: פוסט- מודרניות, עידן התכופות החריפות ועידן המידע.
לפי דעתו החברה אינה יכולה לוותר על מוסד בית –הספר האמיתי ( בניגוד לווירטואלי), כי במסגרתו אפשר לפתח אצל הבוגר מיומנויות שילוב בעולם הפוסט- מודרני:
* יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל.
*יכולת להכריע.
* ליצור חלופות ולבחור ביניהן.
* יכולת להתמודד עם מידע רב.
* יכולת להפוך מידע לידע.
* יכולת להפוך ידע לדבר נגיש מבחינה שכלית ושימושית.
* יכולת לפתח כישורים אינטלקטואליים

* יכולת לפתח מחויבות לחברה.

עידן הפוסט- מודרני מאופיין בהתפוצצות מידע, בהתיישנות מהירה של מידע ובנגישות למידע.המידע הופך לעיסוק הדומיננטי ונוגע לכל תחומי החיים.הבוגר יידרש לשלוט בטכנולוגיות חדשות לצורך למידה עצמית ולמידה בצוות.
כמו כן הבוגר צריך להיות בעל יכולת כללית להתמודד עם מידע בשלוש צורות לפחות:נגישות למידע, הפיכות המידע לידע והפיכת הידע לשימושי.

קראתי על אוריינות התקשוב, מתוך: תוכנית התקשוב - המינהל למדע ולטכנולוגיה.

הצורך באוריינות התקשוב מנומק בטענות הבאות:
היום קיימים תכנים חשובים, הנוגעים להתמודדות מושכלת ומיומנת עם טכנולוגיות המידע, כפי שהן מיושמות בחברה המודרנית ומשפיעות עליה. תכנים אלה נוגעים גם להתמודדות מושכלת ומיומנת עם מבחר התוכנות שהמורים צריכים להשתמש ולהפעיל ולהנחות את תלמידיהם בשימוש בהן. מדובר בתכנים, הכוללים ידע והבנה של עובדות, מושגים, חוקים, עקרונות ומתודולוגיות, שדורשים למידה, הבנה, תירגול ויישום ברמות שליטה שונות.
לשם קיצור, קוראים לתכנים אלה בשם "אוריינות התקשוב". בכך מעבירים את המסר, שכמו האוריינות הקונבנציונאלית, תכנים אלה הכרחיים וחיוניים, למורה וללומד בסביבת הלימודים החדשה וגם לבוגר בסביבות החיים החדשות.

מטרות הנחלת אוריינות התקשוב:
1. הכנה מקצועית של הלומד לניצול אמצעי המיחשוב בסביבות הלמידה החדשות: להכשיר את הלומד לתפקידו במישור השימוש במכלול כלי המיחשוב, באופני שימוש מיומנים ויצירתיים.
2. הכשרת הבוגר לקראת חיים בסביבות החיים החדשות: להכשיר בוגר, כאדם מודרני, המבין את המתרחש בסביבתו והתורם לחברתו בשימוש מיומן באמצעי טכנולוגיות המידע, כמשתמש עצמאי, פעיל ויצירתי.

לדעתי, הבוגר המיחול החי בעידן המודרני הוא בעצם, "השגריר" של דור העתיד, ובהחלט הוא חייב לרכוש את המיומנויות הדרושות להסתגלות והתמודדות עם שוינויים מהירים וחריפים שקורים בעולם הדיגיטאלי.אני חושבת שהלומד צריך לפתח כישורים אינטלקטואליים שיסייעו בידיו להתמודד עם מידע רב שהוא נגיש אליו, ללמוד להפוך את המידע לידע, להיות מספיק אוטונומי בעל השקפת עולם משלו, כדי "לשרוד" במגוון מידע, להסיק מסקנות אישיות, להביע את עמדתו וגם להפיק תועלת מירבית וידע מושכל משימוש בטכנולוגיות חדשניות.