הערכה מסכמת של בלוג למידה

בסיום התהליך הרשמי של הכתיבה בבלוג התבקשנו לכתוב הערכה מסכמת המתעדת את התהליכים שעברנו.
אני אתחיל מהתחלה ...
כאשר קיבלתי את המטלה לנהל בלוג למידה שיהווה "תעודת זהות מקצועית" והינו גם פרויקט גמר במגמה תקשוב ולמידה הבנתי שאני הולכת לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם גם מבחינת חשיפה לטכנולוגיה חדשה שאני רק שמעתי עליה, אך אף פעם לא ניסיתי לנהל באופן אישי והקושי הנוסף היה שצריך לנהל אותו כיומן אישי דיגיטאלי (שאני האמת בחיים לא ניהלתי יומן אישי רגיל, כי אני לא כל כך אוהבת לחשוף את רגשותיי בכתב).

אני חייבת לציין, כי המטרות היו לי די ברורות מה עלי לעשות ואף הגדרתי מהו פורטפוליו דיגיטאלי עבורי בתחילת התהליך,הבנתי שזה המקום שבו אני אכתוב את תובנותי מהלימודים ומהנושאים הרלוונטיים בתחום, אשקף תהליכים רפלקטיביים ואפעיל חשיבה ביקורתית.

תחילה היו לי המון חששות כיצד אצליח לארגן ולנהל בלוג, על מה אכתוב, חששתי גם מהחשיפה בפני ציבור הקוראים. אבל לאט לאט החששות הלכו ופחתו התחלתי לתעד את התהליכים , לא היה קל, השקעתי המון מחשבה בתכנים (כתיבת כל פוסט לקח לי הרבה זמן), התלבטתי מה יכול לעניין את הקוראים, ויחד עם זאת מצאתי יתרונות בכתיבה בבלוג. הבעת עמדה אישית ותובנות הוכיחו לי שאני בהחלט רוכשת ידע במהלך לימודי ונחשפת לדברים מעניינים בתחום- מהקורסים, מהמאמרים, מדעות המומחים שלא הייתי מודעת להם לפני כן.חשבתי רבות האם הבנתי נכון את מה שלמדתי, כי רק אז הרגשתי בטוחה לרשום רפלקציה על הידע הנרכש.התכנים שבהם התמקדתי לא היו אך ורק מהקורסים בלימודים, אלא גם מהתכנים שנחשפתי במהלך חיפוש אחר משהו עדכני ורלוונטי בנושא, אלא היו מאמרים, דעות המומחים סרטונים מיוטיוב וכדומה.

חייבת לציין שגם בארגון הבלוג מבחינה טכנית ומעשית השקעתי מחשבה, החל מתבנית לבלוג (שהתאהבתי בה מהתחלה, כי היא נעימה לעין, נוחה וקלה להבנה, בחרתי צבעים האהובים עלי), נהנתי מארגון טכני בחשיבה היכן אמקם את כל הגאדג'טים ומה יהיה תוכנם,למשל המועדפים שלי הרכבתי מאתרים רלוונטיים ושימושיים שמצאתי לצורך הלמידה וסדרתי אותם על פי התגיות, בלוגים של עמיתי ללימודים ובלוג המגמה וכו', תיק העבודות שלי שמכיל את מרבית את תוצרים שביצעתי במהלך לימודי, קישורים לאתרים חשובים, משוב אורחים וכדומה. לכל פוסט כתבתי תוויות שמקלים בחיפוש אחר הרשומה הרצויה...

שמחתי לגלות שבלוג מאפשר לי מיקוד למידה, ידע שאני רוכשת בלימודים, שילוב מקורות מידע מגוונים ויכולת ביטוי רהוטה בניסוח הרעיון תוך הפעלת חשיבה ביקורתית, נקיטת עמדה אישית מגובשת- כל המרכיבים הללו יוצרים פוסט ענייני שגורם לי סיפוק והנאה וכך בעצם התחלתי לאהוב כתיבה בבלוג ולהנות מניהולו.

דבר נוסף שגרם לי הנאה ומוטיבציה להמשיך זוהי עובדה שמעבר לעבודה האינדיווידואלית שעומדת בהכנת פורטפוליו ותהליכי למידה הרפלקטיביים, פתאום הרגשתי שקיימת נגישות לכל לומד. נגישות זו מאפשרת משוב עמיתים הנותן מן אינטראקציה דיאלוגים בכל שלבי של יצירת ידע והרגשה של שיתופיות. חשתי שאני לא לבד, מישהו קורא ואף מגיב ומתייחס לדברים שכתבתי. פה מקום להודות לכל עמיתי ללימודים, לכל האורחים שנכנסו והתעניינו בבלוג ואף הגיבו וכמובן זה מקום להביע את מלוא הערכתי למילנה שהיא גם מוגדרת רשמית "כעמית מלווה" בבלוג שלי, אבל מעבר לכך היא חברה נאמנה ועמיתה שלי לעבודה בביה"ס (שאנו עובדות יחד כבר המון שנים) ומלבד ללימודים יש לנו הרבה חוויות משותפות. מילנה התמידה להיכנס לבלוג שלי, קראה את הפוסטים ושתפה אותי מהן עמדותיה בקשר למה שכתבתי, מכיוון שאנו עובדות באותו תחום לעתים קרה שאפילו חשבנו על אותם נושאים לפוסט...

והגורם הנוסף שהוא מאוד משמעותי בעיני שבכל שלב (בסיום כל סמסטר) קיבלתי הערכה מעצבת ממנחה מלווה- מדר' גילה קורץ. יש לציין שהערכה היתה עניינית,יסודית ובונה שציינה את נקודות חוזק ונקודות תורפה. על סמך הערכה הייתה לי הזדמנות גם לשפר את הדברים,"לשדרג" את התכנים. הנחיה הייתה מובנת מאוד, הדרגתית, לא הרגשתי עומס כי לא דילגנו על שום שלב גם מבחינה טכנית בבנייה, עיצוב וגם בחלק המעשי- הדרישות והציפיות בכתיבת כל פוסט היו ברורות מאוד. הרגשתי המון עידוד והכוונה ורצון להוביל להצלחה.זה נתן לי המון מוטיבציה להמשיך! אני מודה מקרב לב לדר' גילה קורץ!

ובד בבד, לאורך הזמן הרגשתי שאני רוכשת כלים להערכה עצמית, מפתחת יכולת שיפוט ואף הערכה ביקורתית בקשר לתכנים שאני נחשפת אליהם ומטפחת שאיפה להעמיק בלמידה כי זה מעניין אותי, הרגשתי מעורבות אישית בהכנת פורטפוליו, מכיוון שזהו שלב בהתפתחות אישית ומקצועית המשקף בצורה מהימנה את הלמידה המשמעותית, עשייה מקצועית, יכולת ביטוי רהוטה ושיתופיות.

עכשיו אני יודעת בוודאות שאין לפחד מחידושים טכנולוגיים, צריך להעיז, להכיר, ללמוד ולהתנסות, רק אז מגלים את פוטנציאל הטמון. בטוחני, שאני אמשיך להשתמש בבלוג גם בעבודה בשטח, כי זהו כלי שבהחלט יכול לעייל ולעודד למידה.

וכעת הזמן הוא להיפרד, לפחות מבחינה הרשמית וכידוע משחר הבריאה ומראשית האנושות מביאה הפרידה על האדם התרגשות. פתאום מתנגבת תחושה של כאב, נפרדים- והצער צובט את הלב, אז כדי להקל על צער פרידה נזכור שכעת מתחילה התחלה חדשה ותמיד נשמור על כל מה שהיה.

בתודה ובברכה לכולם! מירי

לכבוד יום האהבה...

ועכשיו משהו רומנטי... מחקר שערכה קבוצת האונליין במיקרוסופט בקרב משתמשי המסנג'ר באירופה ובישראל מגלה עד כמה שינתה הרשת את הרגלי האהבה והחיזור בעולם המערבי.

הלבבות, השוקולדים וזרי הורדים האופייניים ליום האהבה הוחלפו בעידן האינטרנט באייקונים דיגיטאליים.

בסקר שקיימה קבוצת שירותי האונליין במיקרוסופט באירופה, אפריקה וישראל -56% מאלפי המשיבים הודו שהעדיפו השנה להקליד "אני אוהב אותך!" בתוכנת המסנג'ר במקום לומר זאת בדרך הישנה והטובה, בכריעה על הברך או פנים אל פנים...

אבל בעלי נכלל באחוז הנוהגים של "העבר" ובכל זאת בחר "בדרך המיושנת" והביא לי פרחים ושוקולדים, למרות שהוא עובד הייטק...אז יש ויש והשאר לפי הטעם הטוב של כל אחד...

מזמינה אתכם לקרוא את הכתבה במלואה.

אינטרנט במהירות גבוהה באמת - מתי?

גוגל ממשיכה ליצור באזים ברשת. כיממה בלבד לאחר שהכריזה על השירות החברתי החדש שלה Google Buzz, הודיעה גוגל על ה-Google Fiber - תשתית תקשורת ניסיונית חדשה המתבססת על סיבים אופטיים, אותה היא מתכננת לפרוס בקרוב באזורים מסוימים בארצות הברית, אשר תספק מהירות גלישה של עד 1Gbit.

להערכתי זה בהחלט יפתח אפשרויות והזדמנויות רבות ברפואה, הנדסה ועוד בתחומים רבים, המהירות כזו תאפשר לחסוך זמן, תעייל את העבודה, וכפי שמציינים בגוגל גולשים למשל יוכלו להוריד סרטים באורך מלא ובאיכות HD בתוך דקות ספורות, רופאים יוכלו להעביר סימולציות בתלת-מימד בתוך שניות אחדות, אוניברסיטאות יוכלו להעביר הרצאות שלמות מכל לכל מקום במהירות שיא ועוד.

וזה רק מוכיח, כי אין ספור לחידושים טכנולוגיים ולפוטנציאל העצום הגלום בטכנולוגיה...

ג'יימס קלי, מנהל בכיר בגוגל, מסביר על הרשת החדשה

לימודי חובה לבטיחות ברשת

בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על יום הלאומי לגלישה נבונה ובטוחה ברשת, היום התפרסמה כתבה ב-ynet שאיגוד האינטרנט, שפועל לצד גופים אחרים למען קידום האינטרנט וחינוך לשימוש נבון, רוצה לקיים תוכנית תלת שנתית אחידה בנושא שתכלול חינוך חובה לבטיחות ילדים ברשת.
איגוד האינטרנט הציע למסד את הפעילות הקיימת- עמותות וגופים שונים פועלים בשנים האחרונות למען הסברה חינוך לשימוש נבון באינטרנט, ועזרה למי שאינו מתמצא בתחום. האיגוד הקים קבוצת משימה לחינוך לשימוש נבון ברשת בשיתוף עמותת אשנ"ב במאי 2003. בקבוצה שותפים גם נציגי ממשל, נציגי גופי הורים וילדים, עמותות נוספות וחברות מסחריות.
בין השאר, האיגוד מעוניין להקים מרכז ארצי שייתן מענה כוללני לכלל האוכלוסייה (ילדים, נוער, הורים, מורים). המרכז יהווה גם קו חם לפניות בנושא הדרכה, פיתוח תוכניות הסברה וכלים לצמצום הסיכונים ברשת, מנגנוני ההסדרה עצמית, ריכוז שיתוף פעולה והדרכה בין הגופים השונים העוסקים בנושא, גיבוש תוכניות חובה ללימוד בבתי ספר לכל הגילאים והכשרת מדריכים.
איגוד האינטרנט ציין, כי זו צריכה להיות "תכנית רחבה, בראייה לאומית, בהיקף רחב ומתוך תפיסה כוללת. עד היום לא הוצגה בישראל תכנית בהיקף כזה".
אין ספק, שמשרד החינוך מייחס חשיבות רבה לנושא הקניית כללי התנהגות בעולם הדיגיטאלי, לאתיקה וערכים ברשת וגם קיימות הנחיות ברורות למורים, להורים ולתלמידים בנושא,אך עדיין לא קיימת תוכנית ספיראלית מובנת לכל שכבות הגיל שתסייע לחנך את התלמיד לשימוש נבון ברשת ולדעתי חשוב מאוד שתוכנית כזו תצא לפועל על מנת למנוע פגיעות מקוונות ולצמצם עד כמה שאפשר חשיפה לתכנים בלתי הולמים.
ברור שהפעלת התכנית כזו דורשת מעורבות של מספר משרדי ממשלה: חינוך, תקשורת, בטחון פנים, משפטים והיא דורשת תקציב מכובד, אבל זה באמת ישתלם בעתיד כי חייבת להיות העלאת מודעות לטוב ולרע בכל מה שקורה כיום בסביבה הוירטואלית ויחנך את דור העתיד לשימוש מושכל באיטרנט.
ואני רוצה לסכם במילים של דורית בכר, מפקחת ארצית למידנעות ואתיקה:"יחד עם היתרונות העצומים שמביאה הטכנולוגיה לעבודת החינוך וההוראה, עולות סוגיות בעייתיות הקשורות לביטחונם של הגולשים ושאלות אתיות, מוסריות הנובעות לעיתים מן הצורך בהיכרות והתמודדות עם אפיה המבוזר והבלתי מבוקר של הסביבה הווירטואלית".

גלישה נבונה ברשת

השנה ייערך היום הלאומי בסימן "העולם הוירטואלי- המציאות של ילדינו!".
המיקוד יהיה בהגברת המודעות בקרב ציבור ההורים והתלמידים לסכנות הטמונות באי פיקוח ומעקב אחר גלישת הילדים, וכן ברפוסי ההתנהגות הרווחת ביחס לאינטרנט ככלי הוירטואלי.

לאור חשיבות הנושא, משרד החינוך יחד עם שותפים נוספים: משטרת ישראל, צה"ל, מיקרוסופט, איגוד האינטרנט, עמותת עשנב, מכון אדלר וכו' הפיקו מספר הרצאות וירטואליות להורים בנושאים הבאים:

אחריות ההורים לגלישה בטוחה

סמכות הורים גם ברשת

היבט החוקי ברשת

ניתן לצפות בהרצאות הללו וגם במגוון חומרים נוספים למורים ולתלמידים בתוכנית של משרד החינוך- יום לאומי לגלישה בטוחה!

בנוסף, חברת בריינפופ מציעה מגוון סרטונים העוסקים בגלישה בטוחה ואתיקה ברשת החל מה 31 בינואר 2010 ולמשך כל חודש פברואר.

במסגרת לימודי גם אני הכנתי מצגת מעניינת שמכילה הרבה טיפים למורים, להורים ותלמידים , חומרים מגוונים והפניות לאתרים רלוונטיים- ניתן לצפות בה בתיק העבודות שלי. המצגת נקראת "לחנך את דור הרשת".

לדעתי ישנה חשיבות רבה בחשיפה לנוושא הפגיעות ברשת מכל סוג, הדור הצעיר צריך להיות מודע לסכנות ברשת ולדעת כיצד לפעול ולמי אפשר לפנות על מנת לקבל סיוע , הסבר והמלצות.העלאת מודעות התלמידים להתנהגות נאותה בסביבה הטכנולוגית לצד טיפוח מיומנויות להבנה וזיהוי של מצבי סיכון, אלימות מינית ברשת, שמירה על החוק, שמירה על פרטיות וזכויות יוצרים חיונית מאוד ומשמח מאוד שגורמים חינוכיים שמים דגש על כך!

לדבריהם של דר' אברום רותם ועידית אבני שהשתתפו בכינוס ראשון מסוגו בנושא פגיעות מקוונות, "באתגר של יצירת מרחב מקוון בטוח, עלינו להדגיש את הגישה המעצבת המפתחת יכולת שיפוט עצמאי של התלמיד וקבלת אחריות למעשיו. זאת, לצד גישה מכוונת המתייחסת להגבלות שימוש והתנהגות על-פי כללים. הטיפול בפגיעה מקוונת צריך להתמקד במניעה מערכתית, בשיתוף הורים, לאורך כל שכבות הגיל מהגיל הצעיר".

שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך

במהלך החודש האחרון התקיימו במט"ח מפגשים עם קבוצת רכזי מחשוב/תקשוב מרחבי הארץ. מטרת המפגשים הללו היא יצירת צוות חשיבה משותף בנושאים המעסיקים את מערכת החינוך בתחום התקשוב. שותפי הקבוצה הם נציגים ממחלקת מפת"ח במטח (מחלקה שמומחיותה שילוב פדגוגי של טכנולוגיות המידע בחינוך), קהילת תמי"ד (המאפשרת הקמת בית מקצועי ומרכז משאבים מקוון) ונציגים של רכזי תקשוב מבתי ספר שונים (המתמודדים העיקריים עם אתגר התקשוב במערכת). המפגש הראשון עסק בחדשנות וממדים להגדרת הצלחה בשילוב תקשוב בחינוך.בהרצאה שהיתה במפגש הוצג מחקר בינלאומי בהשתתפות המרכז לחינוך מדעי טכנולוגיה בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א. על ממצאי המחקר ניתן ללמוד במרכז המשאבים של אתר פדגוגיות .

המפגש השני עסק בנושא האתר הבית. השאלה שעמדה בפרק:"מהם שיקולי הדעת בתכנון והקמה של אתר בית ספרי?" בקבוצת הדיון ניתן לעיין בתשובות ובשאלות שהועלו במפגש זה.

כמו כן בגיליון "פדגוגויות עדכניות" ניתן למצוא חוות דעת של המומחים בנושא טכנולוגיה וחינוך שמציגים את עמדתם מנקודות מבט שונות.

פרופ' דוד חן מן המובילים בארץ בנושא תקשוב החינוך, מבחין במאמרו, בין פדגוגיה לטכנולוגיה - הרהורים על תקשוב החינוך, בין שתי תפישות שונות לשילוב התקשוב. לדבריו, " חייבים אנשי החינוך לשאול את עצמם: מהו הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הידע החדשות וכיצד נרתום אותן לצורכי החינוך ולפתרון בעיותיו?" ועוד מוסיף ואומר פרופ' חן : "תקשובה של מערכת החינוך הנו תהליך מורכב, ועל מנת להבין אותו, לתכנן אותו ולהפעיל אותו יש צורך בתפישה רחבה המבוססת על נקודת מוצא חברתית- תרבותית. מהם התנאים הנדרשים אפוא לתקשוב החינוך? הרעיון שתקשוב החינוך יושג על-ידי רכישתם של מחשבים רבים לבית-הספר הוא רעיון פשטני, אפילו בהיבט הטכנולוגי. אין ספק שחומרה הנה תנאי הכרחי לתקשוב, אבל זוהי רק ראשיתה של דרך ארוכה בתהליך התקשוב. "

פרופ' גבי סלומון במאמרו: סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה : הצעת מסגרת מושגית מציע את תפישת הסביבה הלימודית כמערכת של מרכיבים , הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ,והמכוונים במשולב למטרות של למידה. ומכאן שמחשב כחלק מסביבה זו יכול להוות:
"הזדמנות לגיבושה של קונספציה פדגוגית של סביבה לימודית, המאפשרת אינטגרציה אופטימאלית בין מחשוב והוראה ."

פרופ' סלומון בוחן בקפדנות את יחסי הגומלין הללו וטוען : " שאין מקום להביא מחשבים לחינוך בהעדר קונספציה פדגוגית ראויה. קונספציה כזו חייבת להביא בחשבון את התפיסות העדכניות בדבר למידה ואת אפשרויות המחשב. התוצר הנובע מצירוף זה הוא קונספציה בדבר כלל הסביבה הלימודית עתירת הטכנולוגיה". ובמאמר פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש במי? אומר פרופ' סלומון:" תנאי ראשון ועיקרי לכך שיתחולל שינוי משמעותי וראוי בחינוך בעידן זה הוא שנפתח פדגוגיה חדשה ומעודכנת המתחשבת, בין השאר, גם באפשרויות שפותחת הטכנולוגיה, ושנפתח טכנולוגיה משוכללת שתעמוד לרשותה של פדגוגיה חדשה זו ותעזור במימושה. הפדגוגיה חייבת להיות הגורם המוביל, הגוף המכשכש בזנב הטכנולוגיה, ולא להפך."

דר' רוני אבירם במאמרו : שלוש גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך מציג את הוויכוח המתמשך על השפעות טכנולוגיות המידע והתקשורת על בית הספר.

להערכתי, אין ספק שתקשוב ( שיש לו הגדרות מרובות בעברית, כגון "טכנולוגיות המידע והתקשורת", "למידה מתוקשבת", "טכנולוגית המחשב", "למידה מבוססת מחשב", "למידה מבוססת רשת", "סביבה לימודית עתירת טכנולוגיות", " למידה מרחוק" ועוד) ושילובו במערכת החינוך מעורר המון שאלות שאין עליהן כעת תשובה חד- משמעית מה יהיה עתידו, אבל כבר ברור שבעשור הקרוב התקשוב יהפוך לכלי רב חשיבות והשפעתו תהיה מכובדת ומעצבת את דמותו של הבוגר המיוחל שיגדל בעידן שבו המידע והטכנולוגיה משתנים באופן מהיר.מובן מאליו שתקשוב מעורר חשיבה ויצירתיות, תורם ללמידה משמעותית, מפתח את יכולות ההוראה והלמידה הן של התלמידים והן של המורים. רק חשוב שנשכיל להשתמש בו בצורה נבונה בעידן שהוא עתיר טכנולוגיה ותמיד נשמור על איזון בין טכנולגיה לפדגוגיה!

האם התקשוב מסייע להוראה- למידה או לא?

השבוע בקורס "סוגיות במדיניות החינוך" דנו בשאלה משמעותית - האם התקשוב מסייע להוראה- למידה?
בשבועות האחרונים מגבשים במשרד החינוך את השלב הרביעי ב"תוכנית התקשוב" של מערכת החינוך בישראל, שמטרתה העיקרית לשמש "מנוף לחדשנות חינוכית".
ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה בעיתון "הארץ", בשמו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל בחינוך ומראשוני התומכים ברפורמת המחשוב בישראל: "המחשב לא תורם ללמידה".
לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי.
לדעתי האמירה שהמחשב לא תורם ללמידה היא לא בדיוק נכונה, כי כמובן קודם כל צריך להיות איזון ומינון מושכל בין פדגוגיה מסורתית וטכנולוגיה, חייבת להיות בחינה מחודשת של מדיניות החינוך, ובחינה קפדנית של יעדים בית ספריים תוך שימת דגש על שינוי ההוראה הדרגתי במערכת החינוך, הכשרת צוות חינוכי, חשיפתו לאוריינות התקשוב ואני עדה לכך שישנה מודעות בקרב המורים ונכונות להשתלם ולקבל הכשרה מתאימה. גם מבחינת תשתיות ומשאבים ישנה התקדמות, כך למשל השבוע הותקנו בבית ספרינו בכל הכיתות מקרנים , קיבלנו מחשב מתקדם עם חיבור לאינטרנט לכל כיתה. כעת ניתן להקרין תוצרי כתיבה של התלמידים, מצגות, להראות סרטוני מידע ב- youtube וכדומה. אני מבינה מה מרגישים התלמידים, כי גם אני כתלמידה בלימודי לתואר שני, נחשפתי לחומרי למידה מתוקשבים- מצגות, סרטונים וכו' ונתרמתי רבות. כמובן שילוב התקשוב בהוראה מצריך ממורה הכנה וזמן, אך זה בהחלט משתלם והתלמידים מרוויחים...
להערכתי, אין לחשוב שהטכנולוגיה תעשה מהפכה בכיתה , יש להפריך ציפיות שהמחשב יחליף את המורה, ההשקפה חייבת להיות כזאת שפדגוגיה מסורתית שהיא נתמכת מחשב מגוונת יותר ופותחת אפשרויות נוספות, אך יחד עם זאת כדי להצליח במבחנים ולהגיע להישגים מכובדים עדיין צריך לשקוד בלימודים, להשקיע מאמצים, ללמוד לעומק ולהשתמש בטכנולוגיה כעזר נוסף ולא במקום למידה, עבודת צוות, הקשבה בשיעורים ומפגש עם המורה פנים מול פנים, זוהי דעה שלי מתוך ניסיון אישי.
ולסיכום אני רוצה להתחבר למילים של איריס טבק:"שילוב המחשוב בחינוך הוא חיוני, אולם דרושה המשגה מחודשת של סמכותיות ועצמאות ושל פדגוגיה רלוונטית".