יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

פיתוח עצם למידה


במסגרת הקורס "ניתוח ויישום תוכניות לימודים מתוקשבות" הכרנו מושגי יסוד הקשורים לתחום הדעת ומקצועות הלימוד, תכנים , מטרות למידה , דרכי חקר למימוש המדיניות החינוכית. ניתחנו והערכנו מודלים שונים של תוכניות לימודים, למדנו מהם ההבדלים בין הגישה הקווית לגישה המרחבית וגיבשנו עמדות ותובנות לגבי עיצוב תכנים לימודיים בסביבת למידה מתוקשבת.
במהלך הקורס התבקשנו לפתח עצם למידה ולהיות חלק מקהילת הלומדים. מטרת תוכנית המתוקשבת הייתה להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו.

אני ומילנה בחרנו בתגלית "המצאת הקולנוע". בשלב הראשוני הינו צריכות להגדיר לעצמנו מהו עצם הלמידה.נחשפנו לחומר רב במהלך הקורס ומצאנו הגדרות רבות למונח "עצם למידה".

בשלב הבא אספנו חומר מגוון בנושא,עיבדנו וניתחנו אותו והגדרנו את התכנים הרלוונטיים ביותר למטרת עצם הלמידה. את המטלות לעצם הלמידה בנינו בהתייחס לטקסונומיה של בלום. השתדלנו מאוד שעצם הלמידה שלנו יהיה תמציתי, קל לשימוש, ויזואלי ולכן שילבנו קבצי וידאו של הסרטים הראשונים, היפר קישורים לאתרים שונים ולמסמכים שהמרנו בגוגל דוקס במיוחד לעצם הלמידה, תמונות מתקופת ראשית הקולנוע ועד ימינו, תמונות של חלוצי הקולנוע, תמונות של המכשירים וכדומה...השקענו מחשבה בכל פרט ופרט ,כגון:מעבר למטלות,חזרה לציר הזמן בכל שלב על ידי לחיצה על שעון החול וכמובן הקדשנו מחשבה רבה לעיצוב.שמחנו להיות חלק מקהילת הלומדים.נתרמנו רבות מכל עצמי למידה שבנו עמיתינו לקבוצה גם מבחינת היצג וגם מהחשיפה לתוכן.

אני מזמינה אתכם להתרשם מעצם הלמידה שפיתחנו בנושא "המצאת הקולנוע" , אבל אני חייבת לציין שישנם שיבושים לאחר ההמרה בגוגל דוקס, השקפים הנסתרים של המטלות שאמורים להופיע לאחר "עבור למטלה" , משום מה מופיעים בסוף המצגת.
בדיעבד לאחר ביצוע המטלה המסכמת ובסיום הקורס אני חושבת שלדעת לבנות עצם למידה שהוא נכון מבחינת תכנון ופיתוח, עונה על כל הקריטריונים הדרושים, משלב נגישות קלה לחומרים נוספים בנושא ואמצעים טכנולוגיים מגוונים ומאפשר להשתמש בו לצורכי למידה הוראה זה דבר שמועיל ומעשיר את קהל היעד שלנו- התלמידים שהם בעצם, "הדור הדיגיטאלי".

יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

המחשב

סרטון משעשע על המושגים הטכניים בתקשוב ועל כאלה שלא מבינים על מה מדובר... בעלי מקצוע "עובדים" על האנשים על מנת להוציא כספים.

יום שישי, 4 בספטמבר 2009

השפעת המהפכה הדיגיטאלית על ביה"ס


מאפיינים של מהפכה דיגיטאלית:
1.מהפכה טוטלית -
•משנה את סביבתו הפיסית והקיומית של האדם
•משפיעה על סביבתו התרבותית והחברתית
•משנה את האדם עצמו
2. מהפכה מהירה מאד -
•מחשב אלקטרוני ראשון - 1946
•מחשב אישי ראשון - סוף שנות ה- 70
•ראשית האינטרנט – 1968
•התקשורת הגלובלית עדיין בחזקת רעיון
3. מהפכה מרובת פנים - מכילה מאפיינים של כמה מהפכות :
•מהפכה תעשייתית
•מהפכת הדפוס
•מהפכת התקשורת
•מהפכה פוליטית
4. מהפכה בראשיתה -
•שימוש שאינו מובן מאליו
•התיישנות מהירה של חומרה ותוכנה
•התחדשות מהירה של טכנולוגיות

ביה"ס המסורתי לעומת ביה"ס בעידן דיגיטאלי:
- העברת מידע לעומת למידה אוטונומית
- לימוד של תורה סדורה לעומת בעיה שצריכה פתרון מקורי
- תוכן קבוע ואחיד לעומת חיפוש מידע חדש, רלוונטי
-חומר לימודי מוצג כ"אמת" ודאית לעומת חומרים ממקורות פלורליסטים פתוחים לביקורת
- דרכי לימוד אחידות לעומת דרכי למידה שונות לפי צורך ואופי הלומד
- מקום קבוע לעומת סביבה מתאימה בתוך ומחוץ לביה"ס
- זמן קבוע לעומת זמן גמיש בהתאם לצורך
- הכל צפוי לעומת הסתגלות לשינוי
- מבנה כתה אחיד לפי גיל לעומת פעילות בהרכבים משתנים.
- עיצוב טיפוס אוניפורמי לעומת טיפוח אדם ייחודי, אוטונומי
- הערכת כמותית של תוצאות לעומת הערכת תהליכים ייחודית
- התנהגות של ציות ומשמעת לעומת שיפוט עצמי ואחריות עצמית

מטרות על של תוכנית התקשוב:
לפתח בתלמיד מאפיינים אשר יכינו אותו לקראת השתלבות פורייה בחברת העתיד:

אדם אוטונומי - היודע לבחור בעצמו את דרכו על פי נטיותיו ורצונותיו,היודע לקבל החלטות מבוססות מידע, מתוך שיקול דעת ותוך קבלת אחריות.

מוסרי - שהתנהגותו אינה פוגעת בזכויות היסוד של הזולת לפעול ולהתפתח כאדם אוטונומי.

בעל שייכות ומעורבות חברתית - המסוגל לפעול בקרב קבוצה חברתית, לחוש עצמו שייך אליה ולהיות מחויב למטרותיה.

מתוך הרצאה של ד"ר עוזי מלמד אוניברסיטה ת"א

כיום אני חושבת אנחנו יותר ויותר מושפעים ממהפכה הדיגיטאלית, קיימת התחדשות מהירה של טכנולוגיות ידע, הלומד אוטונומי יותר היודע להפעיל שיקול דעת, מסוגל להעריך תהליכים לימודיים יחודיים שהוא עובר ושותף להם, בעל שיפוט עצמי, פתוח למאגרי מידע שונים שבהם רוצה להתעמק ולחקור נושאים באופן עצמאי לפי רצונו ולפי תחומי עניין שלו וכמובן הלומד פתוח לשינויים, זמן למידה שלו יותר גמיש ונגיש.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

עצמי למידה

בקורס "ניתוח ויישום תוכניות לימוד מתוקשבות" מטלה סופית היא פיתוח עצם למידה. אז מה זה עצמי למידה?


עצמי-למידה הינם סוג של יחידת לימוד; מרכיבים דיגיטליים, קטנים יחסית בהיקפם, הניתנים לשימוש חוזר, וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות. הם פריטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה והנחייה ברורה למשתמשים, וניתנים לשימוש חוזר בהקשרים שונים בצורה ייחודית ודינאמית. עצמי-למידה, על פי הגדרה זו, יכולים לכלול כלים לסימולציה, מערכי שיעור, מולטימדיה ,אנימציות, ווידאו קליפ, מאמרים וכל אלמנט אחר שניתן לשלב בתוך יחידת לימוד מבוססת מחשב.
עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.
(מסמך הגשת עצם למידה בהתאם לדרישות CELEBRATE, ש. נהלוני, מרץ 2005)
עצמי למידה הם יחידות לימוד דיגיטאליות קצרות ומובנות (קצרות: ביחס לגודל של שיעור; עד 20 דקות) המועברות ברשת, וניתן להשתמש בהם שימוש חוזר בהקשרים (קונטקסטים) שונים של למידה.
עצמי למידה נבנים תוך דגש על אינטראקטיביות ושימוש באנימציות, סימולציות ומגוון דרכי הוראה המנצלות את המדיה הדיגיטאלית.
יחידות תוכן אלה ניתנות, בעקרון, להעברה על גבי פלטפורמות שונות. ניתן לבנות מהם רצפים. ניתן לקשר בין היחידות בדרכים שונות, בכדי לבנות מגוון קורסים ע"פ צרכי ההוראה והלמידה.
יחידות אלה מפורסמות ברשת בצירוף קובץ Meta Data המאפשר שימוש יעיל למגוון משתמשים. (רותם, 2005)

אני חושבת ששימוש ביחידת לימוד מתוקשבת או בעצם למידה יעיל לצורכי למידה- הוראה, בנייתו נכונה מבחינת התוכן וגם מבחינה ויזואלית מאפשרת למידה מעמיקה המשלבת אמצעים טכנולוגיים, כגון נגישות למאמרים בנושא, סרטי ודאו, אנימציות וכו'. לדעתי עצם למידה שבנוי היטב מנצל את מירב הפוטנציאל של המדיה הדיגיטאלית, מבסס היטב את חילקי השיעור ביחידה על ידי מטלות אוטנטיות בסיכום כל תת- נושא, שומר על רצפים ומטרות.

להלן דוגמאות לעצמי למידה:

יום שלישי, 18 באוגוסט 2009

חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל



בקורס " ביה"ס בתהליכי שינוי" דיברנו על דמות הבוגר המיוחל.
גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" טוען: "שינויים ותמורות חריפים ומהירים מאוד מאפיינים את עולמינו. השינויים הצפויים בעתיד יהיו אף מהירים וחריפים יותר. לשינוים האלה יש השלכות חשובות לשרטוט דמות הבוגר הרצוי."

בפרק " חברת העתיד ודמות הבוגר המיוחל " גבריאל סלומון שרטט את דמותו של הבוגר המיוחל בחברה הפוסט – מודרנית.
הוא תיאר את שלושה מאפיינים בעידן החדש: פוסט- מודרניות, עידן התכופות החריפות ועידן המידע.
לפי דעתו החברה אינה יכולה לוותר על מוסד בית –הספר האמיתי ( בניגוד לווירטואלי), כי במסגרתו אפשר לפתח אצל הבוגר מיומנויות שילוב בעולם הפוסט- מודרני:
* יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל.
*יכולת להכריע.
* ליצור חלופות ולבחור ביניהן.
* יכולת להתמודד עם מידע רב.
* יכולת להפוך מידע לידע.
* יכולת להפוך ידע לדבר נגיש מבחינה שכלית ושימושית.
* יכולת לפתח כישורים אינטלקטואליים
* יכולת לפתח מחויבות לחברה.

עידן הפוסט- מודרני מאופיין בהתפוצצות מידע, בהתיישנות מהירה של מידע ובנגישות למידע.המידע הופך לעיסוק הדומיננטי ונוגע לכל תחומי החיים.הבוגר יידרש לשלוט בטכנולוגיות חדשות לצורך למידה עצמית ולמידה בצוות.
כמו כן הבוגר צריך להיות בעל יכולת כללית להתמודד עם מידע בשלוש צורות לפחות:נגישות למידע, הפיכות המידע לידע והפיכת הידע לשימושי.

קראתי על אוריינות התקשוב, מתוך: תוכנית התקשוב - המינהל למדע ולטכנולוגיה.
הצורך באוריינות התקשוב מנומק בטענות הבאות:
היום קיימים תכנים חשובים, הנוגעים להתמודדות מושכלת ומיומנת עם טכנולוגיות המידע, כפי שהן מיושמות בחברה המודרנית ומשפיעות עליה. תכנים אלה נוגעים גם להתמודדות מושכלת ומיומנת עם מבחר התוכנות שהמורים צריכים להשתמש ולהפעיל ולהנחות את תלמידיהם בשימוש בהן. מדובר בתכנים, הכוללים ידע והבנה של עובדות, מושגים, חוקים, עקרונות ומתודולוגיות, שדורשים למידה, הבנה, תירגול ויישום ברמות שליטה שונות.
לשם קיצור, קוראים לתכנים אלה בשם "אוריינות התקשוב". בכך מעבירים את המסר, שכמו האוריינות הקונבנציונאלית, תכנים אלה הכרחיים וחיוניים, למורה וללומד בסביבת הלימודים החדשה וגם לבוגר בסביבות החיים החדשות.

מטרות הנחלת אוריינות התקשוב:
1. הכנה מקצועית של הלומד לניצול אמצעי המיחשוב בסביבות הלמידה החדשות: להכשיר את הלומד לתפקידו במישור השימוש במכלול כלי המיחשוב, באופני שימוש מיומנים ויצירתיים.
2. הכשרת הבוגר לקראת חיים בסביבות החיים החדשות: להכשיר בוגר, כאדם מודרני, המבין את המתרחש בסביבתו והתורם לחברתו בשימוש מיומן באמצעי טכנולוגיות המידע, כמשתמש עצמאי, פעיל ויצירתי.
לדעתי, הבוגר המיחול החי בעידן המודרני הוא בעצם, "השגריר" של דור העתיד, ובהחלט הוא חייב לרכוש את המיומנויות הדרושות להסתגלות והתמודדות עם שוינויים מהירים וחריפים שקורים בעולם הדיגיטאלי.אני חושבת שהלומד צריך לפתח כישורים אינטלקטואליים שיסייעו בידיו להתמודד עם מידע רב שהוא נגיש אליו, ללמוד להפוך את המידע לידע, להיות מספיק אוטונומי בעל השקפת עולם משלו, כדי "לשרוד" במגוון מידע, להסיק מסקנות אישיות, להביע את עמדתו וגם להפיק תועלת מירבית וידע מושכל משימוש בטכנולוגיות חדשניות.

יום רביעי, 5 באוגוסט 2009

בלוג חינוכי

בשעה טובה ומוצלחת פרסמתי את המונח " בלוג חינוכי" בסביבת ויקי של חברת e-learning.

בסביבת ויקי של חברת e-learning ניתן למצא הגדרות למגוון מושגים בתחום התקשוב.

יום חמישי, 16 ביולי 2009

בלוג (יומנרשת) חינוכי



בקורס" הערכת טכנולוגיות ידע" אחת המטלות שלנו היא להגדיר מושג מתחום הערכת טכנולוגיות ידע ולהעלות הגדרה לסביבת ויקי.פעילות זו מתבצעת בשיתוף פעולה עם חברת אי-לרנינג פתרונות ידע.

אני בחרתי להגדיר מונח " בלוג חינוכי". באחד השיעורים דר' גילה קורץ התייחסה בהרחבה לנושא זה ואף הביאה מחקרים שניסו להעריך תרומת בלוגים חינוכיים לתהליכים לימודיים.

באחד הפוסטים כתבתי מהו פורטפוליו דיגיטאלי ( בלוג, יומנרשת) עבורי וכעת אני רוצה להרחיב את המושג על סמך המאמרים שקראתי.אחת היתרונות של יומנרשת (בלוג) זוהי אפשרות פרסום מידית מכל מקום, מכל מחשב ובכל זמן.
בלוג חינוכי מעודד דיון, החלפת דעות ואינטראקציה בין משתתפים רבים. שילוב יומנרשת בחינוך ובלמידה נובע מקלות השימוש בו. בעל יומנרשת יכול לערוך תכנים חדשים ולעדכנם בלי להיות מיומן בשפות תכנות או בכלי תצוגה יעודיים.

יומנרשת מעודד מוטיבציה לכתיבה ולתקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה הרחבה יותר. האפשרות שכל אדם בעולם יוכל לשאול ולהגיב למה שכותב תלמיד אחר נותנת משוב חיובי להעצמה אישית. (Sierra,2006)

הכתיבה והקריאה ביומנרשת עשויות לשפר חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע.

הנרי פארל ( Farrell,2006) מזהה חמש סוגיות עיקריות הנגעות לשימוש ביומנרשת חינוכי:


1. המורים משתמשים ביומנרשת כתחליף לקורס סטנדרטי. הם מעדכנים בו מטלות, לוחות זמנים, רשימות קריאה ועוד. דבר זה מקל על המורים מבחינה טכנית.


2. מורים נוהגים לצרף הפניות לאתרים ולתכנים חיצוניים הקשורים בחומר הנלמד ומעשירים אותו במידה רבה.


3. יומני הרשת מאפשרים לפתח דיונים כיתתים במגוון נושאים. השיחות המקוונות עוסקות במגוון רחב של נושאים ותורמות ליצירה של קהילת לומדים.


4. חלק מהמורים עושה שימוש ביומנרשת לארגון הרצאות כיתתיות ולהעלאת סיכומי קריאה.


5. כתיבת יומנרשת עשויה להינתן כמטלה עצמה, עליה התלמיד מקבל ציון.

דיקינסון (Dickinson,2003) בוחן את יומנרשת לפי טוקסונומיה של בלום (Bloom,1956). הוא טוען שיש מקום להטמיע את יומני הרשת כמאיצי תהליכי למידה וכמסייעי למידה. בנוסף הם מאפשרים לבחור התנהגויות רצויות של התלמיד מעבודתו ביומנרשת.

סוגי יומנרשת ( בלוגים) חינוכיים:
  • יומנרשת כיתתי (Classroom blog) כתחלוף או כמשלים לאתר כיתה/ לקבוצת למידה.

  • יומנרשת ככלי ניהול למידה.

  • יומנרשת ככלי ללמידה שיתופית.
  • יומנרשת כתלקיט מקוון.

  • יומנרשת של מורים (Teachers weblog).

קוראים יקרים, להרחבת הידע בנושא בלוגים הנכם יכולים להיכנס לאתרים הבאים:

1. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92

2. http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=257

3. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=740598